הקאתי...
לראשונה בחיי שהקאתי בכוונה..אני כל כך עלובה..כל כך רדודהה..
כולי רועדת כרגע כאילו נפל עליי איזה מטוס..הגרון שלי כ"כ כואב..לא הקאתי מהיסודי והינה עכשיו פתאום פרצה לה מיה
משום מקום. אכלתי במבה.
מעולם שהיה לי איזה בולמוס לא הצלחתי להקיא. ועכשיו...כבר לא יכולתי..דחפתי לפה שלי משחת שיניים לתוך הגרון ולא היה איכפת לי משום דבר. רק להוציא.
אתמול הלך לי כ"כ טוב! צמתי איזה 29 שעות ועשיתי טונה ספורט..ניקינו את השכבגיה (החדר של הצופים) ועוד באתי הביתה ועשיתי אירובי וכםיפות ועוד אחר כך לקחנו ספות וטלויזיות לשם. הרגשתי ריקנות..הרגשתי כ"כ טוב.
בפוסט הקודם רשמתי שאני מתכוונת לקחת לקסעדין אבל בסוף לא לקחתי באותו יום. לקחתי אתמול בערב 2 אולי אני אקח עוד אחד. פשוט להוציא ממני את הכל!
אני לא מאמינה על עצמי שהצלחתי להקיא בכוונה לראשונה. זה הופך אותי לבולמית? לא רוצה!
אני צריכה עזרה ואין לי למי לפנות אני כאן לבד בבית אין י אחים ואחיות..אין לי אבא אין לי סבתא יש לי רק סבא שמבין אותי ומקשיב לי וזה הכל.
יש לי גם דודה מקסימה שעברה בדיוק כעשיו לכפר סבא. ואמא שלי...עם הבעיות שלה!
אני כל כך שונאת את עצמי אבל מרגישה סיפוק מז שהצלחתי להקיא פעם ראשונה בכוונה. אבל אני לא אהפוך את זה להרגל..
זה חרע אני כ"כ רועדת עכשיו אבל אני מרגישה צורך עז לכתוב את זה בפוסט.
אני צריכה עזרה...אבל הדבר היחיד שיעזור לי זה אם אני אפסיק לאכול אחת ולתמיד.
אני כבר לא מרגישה לא רעב ולא שובע..אין לי מה לאכול יותר..האנשים סביבי חושבים שאני נורא מאושרת אבל אני לא.
אני ממש לא!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
♥siv♥