!!fucking patience

אטומים בתוך בועה, קבורים באדמה.

שמחת חיים ישנה, אך לאיזו מטרה?

סומכים על העתיד ללא מימוש ההווה.

מקווים, מקווים, שיבוא..

חושבים שכל הרס קורה לטובה

אם כך, החיים טובים יותר

למרות הבכי השורר.

אטומים הם בני האנוש, אטום העולם

שחושבים שרק כך ניתן לכבוש.

ומחכים לגורל שכברה"ידוע מראש".

הכל נגמר, הכל שקרי,

רק הכאב כה אמיתי.

רוצים לעוף ולחבק,

והדבר הנסתר שעליו סומכים

כבר מתרסק..

ודמות אלוהית, קלישאתית,

תמיד תראה הכי שקרית.

אתה אחראי,

לא אף אחד אחר.

לעצמך וללב, הדופק בגבורה.

הכוח העז הנמצא בורידים,

העוצמה שנמצאת בתוך העישונים.

להיות אחראי על החיים.

תמיד יש יכולת לשנות,

גם אם היא נראת כ"כ אפסית

לפעמים בוגדת הדרך..כ"כ פחדנית

אפשר לשנות הכל, אך חוץ מדבר אחד

המוות, המוות והשכול.