!!fucking patience

Stay FAT, forever..

 אני רוצה לצום..

לצום כל חיי..

אני יודעת,

אני אנוכית!

יש אנשים עם בעיות יותר גרועות משלי..ואני מתבכיינת בגלל שומן

אז מה, יש הרבה שמנים כמוך

והם עדיין מאושרים את לא צריכה להיות כ"כ אנוכית בגלל זה!

אבל בכל זאת..

אני רוצה לצום,

להיות ריקה,

עד שיקרה איזה משהו שיכחריכו אותי לאכול.

אבל אני יודעת שזה לא יקרה

כי הרי למה שיכריכו מישהי כ"כ שמנה לאכול?

אסור להכניס כלום לפה

אני יודעת שזה קשה,

את שמנה ואת רגילה לאכול הרבה

אבל בכל זאת, תנסי, תשדלי לא להכניס אפילו משו קטן לגוף ועצום והמגעיל שלך.

הצום מתחיל מ15:30 יום רביעי

מחר יש לי הופעה שבה צריך ללבוש הכל לבן אני פשוט אמות

מישהו מוכן לתקוע לי סכין בראש ולסובב אותה עד שיגיע לעיניים והן יתעקרו לי מהמקום?

והחיוך המזויף,

שידבק בי לעד..

מגיעה לביקתה חשוכה, מנסה להיקבר באדמה.

יוצאת אל השמש החמה,

המחממת את הלב, שורפת את הכאב..

מחייכת, מקווה להישאר באותו המקום, רק לא לחזור הביתה

רק לא לעלטה.

הבית החשוך והמנוכר, הסוען, שבו יש הכל

חוץ מאהבה.

הבית המאושר, שגופי מלא בדם פנימי.

השמש עשתה צלקת, צלקת של שריפה בפניי

והלב..שהודחק, שהודחק...

הדחף הפנימי הזה, היצר אינו פועל עוד. אולי גם המוח לא

הגוף הפסיק את פעולתו מעידן ועידנים.

ואת העצב כבר לא ניתן לראות, גם לא בפנים.

הבכי נשאר יבש בתוך הגוף,

אפילו בעיניים הוא כבר פוחד לגעת.

המועקה המרטטת, החוששת.

מה קורה כאן? איפה את? יונה לבנה

שמתה בדם קר, מתה ביסורייה,

ונותרה כבולה מתחת לאבנים..

לא הספיקה לומר דבר, כי מילותיה האחרונות נאמרו לפני שנים.

אותו מוות, קרה בביקתה החשוכה

מתחת לאדמה..

אני מרגישה כ"כ עייפה..

אבל למה ברגע שאני שמה את הראש על הכר אני פשוט לא מצליחה להרדם?

כולי צמרמורות עזות של קור, פיקי בירכיים,

דופק מהיר

אבל עדיין..

עיפה כ"כ

וברגע שאני מתעוררת בבוקר אני רוצה להמשיך לישון אבל אי אפשר.

אוף אני כזו חלשה!

דאממ מה קורה לי למה אני כזאת סתומה?!