חזרתי לטבעת..חזרתי לאנה..
לפני זמן מה יצאתי מהפרו אנה..הצטרפתי להגשמה עצמית
אבל חזרתי..אני לא תומכת באנורקסיה ולא מאחלת לאף אחד\ת ולא מעודד אף אחד להגיע למצב הזה
אני גם לא שואפת ל"שלמות" כי אין דבר כזה שלמות!! המצב שאי נמצאת בו הוא חרעע וכולם יכולים להעיד זאת
הרזון הוא רחוק ממי...וככה גם הוא יהיה החיצוניות אינה יכולה לשקף את המצב שלי, המבט השטני שמביט במראה כל הזמן הולך וגובר.....המזוכיזם פורץ ונשאר וכל ההרס הנפשי והגופני.
ניהייתי חלשת אופי, ממתי היה איכפת לי מאיך שאני נראת? תמיד הרגשתי טוב עם עצמי
אבל גם לחייכנים, ה"מאושרים", האופימים, האמיצים, השמנים...מגיע להיות בדיכאון!
דכאון שכבר נמשך יותר מידי.
אני יודעת..תמיד יהיו אנשים יותר רזים ויותר יפים ממני
מה שאני בסך הכל רוצה זה את האושר והיופי המינימלי..שמגיע לי אחרי המון זמן!
להרגיש טוב עם עצמי...להרגיש שליטה בעצמי ובמטרה שהיצבתי לעצמי ולא להרגיש כישלון כמו רוב הזמן
נמאס לי לאכזב את עצמי..לא רוצה גם את זה.
מספיק איכזבתי את הסובבים אותי=(
