הנה לכם, סוף סוף נצחון סוחף לצבא המפואר שלנו. צה"ל, שהפסיד בכל המלחמות ב-35 השנים האחרונות, יכול לסמן נצחון מוחץ. אחרי שהפסדנו במלחמת יום כיפור, במלחמת לבנון, במלחמה נגד המתנחלים ובמלחמה נגד המלחמות - נצחנו את מרינה מקסימיליאן-בלומין. יש.
זה לא קל להתקיף שלושה שמות מהאוויר, מהיבשה ומהים.
...
הם הגיעו למקצועיות שיא בנושא הזה. לא משאירים משתמט בשטח.
יש לי מידע אישי, שלצערי אין לו ראיות עדיין, שצה"ל מקבל הלשנות מזמרים על זמרים אחרים. זה קצת מזכיר את תקופת הסגרת היהודים בזמן של אני-לא-רוצה-להגיד-את-המילה-הזאת, אלא שכעת יש שכלול: אפשר להלשין גם באס-אם-אס. אני אפילו לא רוצה לחשוב כמה יהודים היו נספים באני-לא-רוצה-להגיד-את-המילה-הזאת, אם לפולנים ולנאצים היתה אפשרות לשלוח אס-אם-אס.
...
בבוקר ההופעה קיבלה הזמרת טלפון מראש אכ"א, אבי זמיר, שבישר לה כי משום שהיא משתמטת היא לא תופיע בטקס. "אני לא משתמטת", אמרה מרינה, "שוחררתי מחוסר התאמה".
"כן כן", אמר ראש אכ"א בערמומיות, "חוסר התאמה. מכיר את הסיפור הזה".
"אני חברה קרובה של המשפחה", אמרה מרינה, קרובה לדמעות, "איך המוזיקה קשורה לצבא וכל זה?".
"יש לך אפשרות להופיע, אבל בתנאי אחד!"
"?????", שרה מרינה בקול המלאכים שלה.
"את יכולה לתקן את זה".
"לתקן את מה?"
"את מוכנה לחזור ללשכת הגיוס ולמבדקים בבקו"ם?"
"זה כמו שתשאל אותי אם אני רוצה לחזור ללמוד מתמטיקה בבית הספר", השיבה הזמרת האמיצה והחלשה לראש אגף הכח החזק.
"תחליטי מהר", אמר הראש שכנראה היו לו עוד משתמטים על הקו, "או שאת מתגייסת או שאת לא מופיעה. עמידה חפשית".
...
אם הגדרת הפשיזם היא שהמדינה והדגל הם מעל לבני האדם, אז הפשיזם כבר גר פה - ואחד מתפקידיו של האמן הוא להרוג אותו כשהוא עוד קטן. אולי ליאור לא סבל את הרמטכ"ל אבל היה מאוהב במרינה? אולי ליאור היה מעדיף שהרמטכ"ל יישאר בבית ויעבוד על ראשי הפרקים של המלחמה המיותרת הבאה והזמרת האהובה על המשפחה תשיר? איזה מזל שאני חי ואני יכול לדאוג ששום גנרל או רמטכ"ל לא יהיו נוכחים בשמחות ובאסונות שלי. לעומת זאת, מרינה מוזמנת כל יום לשיר את שירת הברבור.
לצערי, ליאור לא זמין. כמו כל כך הרבה נופלים אחרים הוא לא יכול להתערב בכללי הטקס לזכרו. צה"ל ששלח אותו למות שולח לו גם את ראש אכ"א ומונע ממנו את הזמרת שהוא אהב ושהיא אחת החברות הקרובות ביותר של אחותו.
...
ידוע לי על כמה משתמטים כלואים שיש חשש ממשי שיפגעו בעצמם. זה מעלה שאלות קשות: האם אם הם ימותו הם ייחשבו כחללי צה"ל? ואם כן, האם הרמטכ"ל וראש אכ"א יבואו ברוב הדרם לטקס הזכרון שלהם? ואם יבואו, האם הם ירשו למרינה לשיר לזכרם בתכנית האמנותית?
...
ומרינה יש רק אחת, אז תנו לה לשיר לחיילים שאהבו אותה. ואם זה מפריע לרמטכ"ל, שיוציא את ראש אכ"א לבילוי באיזה מחסום פעיל ויעזוב אותנו בשקט.
יהונתן גפן,
מתוך מוסף סופשבוע במעריב, 12.12.08