הוא המצאה נוצרית בנאלית. האושר, כתבתי, הוא קיטש. אין שום קרבה בינו ובין האודאימוניה של היוונים. ואילו ביהדות לא קיים כלל מושג האושר ובעצם אין לו אפילו מלה מקבילה בתנ"ך. להוציא, אולי, את הסיפוק שבקבלת אישור, היזון חוזר חיובי מן השמים או מהזולת: 'אשרי תמימי-דרך', למשל. היהדות מכירה רק בשמחה. כמו בפסוק 'שמח בחור בילדותך': שמחה בת-חלוף, כמו האש של הרקליטוס האפל שנצחונה הוא כליונה, שמחה אשר היפוכה מקופל בה ובעצם גם מתנה אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: