עיוורת לחיצוניות, את בזה לטקסים
צחקת על חברים שלי, להקת טווסים
מסכות מסכות
רגשות מאוסים

את אוהבת כשרע, אל תאמרי לי לא
הזדמנות טובה כל כך לבכות, לדבר גלויות
איך שלא אראה
חדרת לנשמתי
השתניתי בשבילך

והנה בחדרה שוב ושוב היא פוסעת
להרגיע עצמה תה צמחים היא גומעת
והנה סובבה את ראשה הנעלה-
עורפה הקשה מתגלה

היא אומרת לי:
אין מה לדבר
האש בה כבתה
ויש לה אחר
שרמוטה פוריטנית
מגדיר אותך היטב

אומרת לי:
שב, אל תמהר
אסור לחבק, אפשר לדבר
שרמוטה פוריטנית
מגדיר אותך היטב
מגדיר אותך היטב

שרמוטה פוריטנית, כפי שמסתבר...

[שרמוטה פוריטנית/ שלומי שבן].