ואז הייתה הגזמה גדולה במנין הגוויות:
היו שמנו כמאה והיו שמנו כמאות
וזה אמר ספרתי 36 נשים שרופות
וחברו אמר לא צדקת, כי רק אחת-עשרה
והמשגה מכוון הוא ופוליטי, לא יד המקרה
ואם כבר פתחתי, אֹמַר גם זה
שרק שמונה נשים נשחטו, כי שתים נורו
ויש אחת מפוקפקת ולא ברור
אם נשחטה, נאנסה או רק שֻסּפה בטבור
וגם בעניין הילדים עוד לא נאמרה המלה האחרונה
הכל מודים כי ששה נצלבו ואחד עֻנָּה
לפני שראשו רֻצָּץ אבל מי לידינו יתקע
כי כל אלה שנעלמו ואין יודע את עקבותם
אמנם הֻשלכו כלם או חלקם אל הים
שאם כך, כיצד נסביר את כתמי הדם?
בדברים ממין זה אסור להתפס להגזמות
ויש להבחין ולהזהר: המדובר בדיני נפשות
שהרי עלולים חלילה לטעות בדוחות
וכבר היו, ידידי המלומד, דברים מעולם
(על הרצון לדייק/נתן זך, מתוך הספר 'אין תכלה לקרבות ולהרג')