כשהעין מרפרפת עלי ועוברת הלאה, היא מוצאת בין איזה חן, אבל כשהמבט ננעץ בי אני מתגלה במלוא כיעורי. איך לעשות שהמבטים רק ירפרפו, דופה, שהמבטים רק ירפרפו ולא יינעצו?"
[חנוך לוין, מתוך "קרום - מחזה עם שתי חתונות ושתי לוויות"] מוקדש לדור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: