בְּעֵת שֶׁשִׂחַקְתִּי עִם יַלְדִּי הַקָּטָן בַּסָּלוֹן

דִּוְּחָה הַטֶּלֶוִיזְיָה עַל רְעִידַת אֲדָמָה בְּמַעֲרַב

הֹדּוּ, מִיָּד הֶעֱבַרְתִּי לְבַל נָחוּשׁ

בַּזְּוָעָה.

שֶׁמָּא הָאֲדָמָה לֹא רָעֲדָה,

הִמְשַׁכְנוּ;

שֶׁמָּא לֹא נִסְדֶּקֶת חֳדָשִׁים מִסְפָּר,

נִהְיָה מְאֻחָר וְצָרִיךְ נוּמִי נוּם לְמָחָר,

אֲבָל בַּחֲלַל הַחֶדֶר צְרִימָה

סוּג שֶׁל אֲנָחָה שֶׁנּוֹתֶרֶת כִּי דְּבָרִים קוֹרְסִים אֶל עַצְמָם,

לְמָחֳרָת, חֶדְוַת הַזְּרִיחָה

כִּמְעַט הִצְלִיחָה לְהַשְׁכִּיחַ

כִּמְעַט הַכֹּל עָשִׂיתִי לְהַמְשִׁיךְ

מַסְלוּל הַקָּבוּעַ,

אֲבָל בָּעֶרֶב, טֶלֶוִיזְיָה כְּבוּיָה, הִבְחַנְתִּי בָּהּ

מִתְגַּבֶּרֶת וְצוֹרֶמֶת,

נֶעֱרֶמֶת כְּמוֹ מִגְדַּל צַעֲצועִיִם כָּאן

בַּמַּנְדָּט שֶׁפָּג, פַּלֶשְׂתִּינָא-אַ"י

זַעֲקַת-שֶׁבֶר שֶׁל קוֹבְרִים עַל

אֵלֶם-נִקְבָּרִים,

וּכְבָר אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בְּסֶדֶק הַנּוֹצָר -

בְּעוֹדִי מְחַבֵּק

אֶת יַלְדִּי הַקָּטָן -

בַּקְּלִפָּה בְּתוֹכָהּ מַמְשִׁיכִים"

(פלשתינא-א"י\אריק א., מתוך "בעט ברזל", קובץ שירת מחאה עברית 1984-2004 בעריכת טל ניצן)