"אני מת על קלרה הקדושה, ואני אפילו רואה אותו מדי פעם כשהוא משודר בטלוויזיה. יש בו משהו מאוד כן ואמיתי, וגם בוסריות של סרט ראשון, והוא גם משקף את החברות שלי עם אורי סיון, ויש בו הרבה מהדברים שאני עדיין אוהב בסרטים: פנטזיה, אהבה, חוסר אחיזה נהדר במציאות, צילומים באולפן שבנוי מקרטון, מוסיקה נהדרת של ברי, והמון המון תמימות. "

[ארי פולמן מתארח ב"סינמסקופ"]