את חייכת במלוא שפתייך ובידרת את שערך
ואמרת לי שחייך התרגלו כבר לחייך
ואמרת לי שחייך כבר אינם מה שהיו -
לפעמים את כבר צוחקת
לא תמיד את לבדך.
וראיתי את השקט
וניחשתי את הכאב
ואמרתי: זה בסדר, לא צריך להתאהב
ואפשר לחיות גם ככה
ואפשר בכלל לחיות
גם בלי אושר, בלי לדעת בשביל מי ומה ואיך
נתן זך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: