באו מים רבים ושטפו את כולה, לא הותירו

אלא אנשים רגילים. (אנשים חכמים

את כל הרגילויות הסתירו.)

באנו לשתות מים חיים מן הים התיכון, והיה

מלוח מדיי. והפלגנו לאיי קפריסין

והשקפנו משם על הארץ. תשוב לתחייה

קיווינו בשקט. מבעד לכל התריסים

החושך נדחק לאיטו. ברגליים שקטות

הוא פסע בחדרנו. כך כך, מי הכיר, מי ידע

את ראשית הסיפור. כבר קראנו הרבה אגדות,

והנה - בכלזאת אגדה.

[דוד אבידן, מתוך "בעיות אישיות"].