כי יש מיתוס, יש שיר, יש שם. רוצים לראות תמונה, איך זה נראה. הרבה אנשים אומרים, 'אז את מא-מא-מאיה מהשיר? איזה קטע לראות אותך'. לפעמים זה מביך, לפעמים זה מקסים. אפרופו, את השיר 'מאיה' שמעתי בפעם הראשונה כשהייתי בהיריון. אז פתאום נפתחו אוזניי לשיר בפעם הראשונה והבנתי שהוא עליו ולא עליי, שהשיר הוא על העובדה שאתה יודע שחייך הולכים להשתנות לבלי היכר, שהולכת להיות פה מראה שתשקף לך - אם תרצה או לא תרצה - חלקים שלך לשארית חייך.

והחיבור של המילים עם שיר ששמעתי כל כך הרבה פעמים ועם התחושות של בעיטה פנימית של כף רגלו של כדורגלן העתיד, יהלי קרן, בועטת לי בטחול, ולפני שהבנתי מה קורה יש לי ילד בן 14 ותוך שש שנים הוא יהיה בן עשרים, ולא יהיה לי דבר מעניין יותר מלשאול אותו עליי - ספר לי עליי, איך הייתי? מה השתנה בי? כשאבא שלי שר את המילים האלו יש משהו שמבקש מאוד את האישור של הילד: איזה אבא אני? אני בסדר? איך הייתי?"

מאיה חנוך, מתוך "תהליך השלום", 7 ימים, 22.5.09, עמ' 42.

מא-מא-מאיה,

מאיה קטנה שלי.

מה את חושבת?

מה את אוהבת בי?

מה היה בי מאיה

מה השתנה בי

מאיה גלי לי

גוזלי שלי

מאיה מאיה

כלום לא נשמע

יפה כמו לקרוא לך

ילדתי שלי

מא-מא-מאיה

הנה את בת עשרים.

אז מה את חושבת?

מה עוד אוהבת בי?