"... אולי זו סתם הרתיעה שלה מזרים, לחשו המחשבות שלה, ואוליזה מה שהיא תמיד, הקושי הארור להתחבר, למהול את עצמה באחרים, להתפשר איתם על שפה משותפת ..... מה את חושבת, שאני לא רוצה? אבל ככה עשו אותי, לא מצליחה להתחבר באמת לאף אחד. עובדה. כאילו חסר לי החלק הזה בנשמה שנצמד. כמו בלגו. שנצמד ממש למישהו אחר? בסוף הכל מתפרק לי. חוזר לאפס. משפחה, חברים, הכל."
(עמ' 96)
"...פתאום-איך אמא שלו אומרת-הרגיש שהוא מתמלא שמחה עד קנוקנות אוזניו"
(עמ' 215)
"...ובלי טיפת מושג איך לעשות שהעתיד שלה יתחיל כבר סוף סוף"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: