'איתמר אוהב חיות', הוא מיד התחיל להתנגן לי בראש", אומר רכטר, "ומאותו רגע ידעתי שאני רוצה להלחין את הטקסט, מילה במילה, בצורה שקצת מזכירה אופרה."

הוא הלחין את העמודים הראשונים של הספר "במכה, תוך שעה". ההלחנה הספונטנית של המשפט הראשון, שהתנגן בראשו של רכטר כקצב יותר מאשר כמלודיה, השפיעה על אופייה של הסקיצה ושל היצירה כולה. "הבסיס הוא משהו קצבי די נירטלי", אומר רכטר. "לא שמח, לא עצוב, לא מלודי. קצבי."

האם האופי הזה נבע מרוחו של הסיפור, שיש בו פינג-פונג קצבי בין איתמר לארנב וגם אלמנטים של אבסורד ונונסנס (איתמר, שאוהב את כל החיות אבל פוחד מארנבים, לא יודע שהיצור החמוד שהוא פוגש ביער הוא ארנב, ואילו הארנב, שפוחד מילדים, לא יודע שאיתמר הוא ילד)? "אני לא יכול להסביר את זה", עונה רכטר. "אני לא יודע מדוע הלכתי דווקא בכיוון הזה. אני בכלל חושב שהדרך הכי טובה להלחין טקסט היא לא להבין אותו"."

מתוך: "יוני פוגש ארנב"/ בן שלו, גלריה, 22 ביוני 2009

(בעיקר על תהליך ההלחנה של "איתמר פוגש ארנב" מאת דויד גרוסמן)