דחוף מאוד לתת לעצמי עכשיו הזדמנויות נוספות,

לצאת מתוך ההזדמנויות הקודמות, שכבר מומשו,

לעבר אפשרויות חדשות-חדישות, אפשרויות פתוחות.

בשלב מסוים חדלתי לספק לעצמי מצרך חיוני זה.

זכרתי רק את האספקות הקודמות, המסיביות, השופעות,

וחשבתי לתומי שמלאי-האפשרויות לא יתם עולמית.

לא חשבתי על עצמי במושגים תעשיתיים קונבנציונליים.

ולכן סיפקתי בבת-אחת את כל חומר-הגלם ותכניות-היצור.

עכשיו האספקה מתחילה, אחת, שתים, שלוש.

ברכבות ובמטוסים ובאוניות-משא ובמשאיות-ענק.

אני מספק לעצמי אפשרויות נוספות, שלא תִּתַּמְנָה כל-כך מהר.

אני פותח לפני עצמי דלתות סמויות וחולף דרכן.

אני מאותת לאופציות חדשות להגיע אלי במהירות-שיא.

דחוף מאוד לתת לעצמי עכשיו אפשרויות נוספות.

האפשרויות הקודמות מוצו פחות או יותר בתקופות קודמות.

יש לי כתיבה זורמת, ואני מתגבר כמעט על כל אתגר,

אבל לא זה מה שאני מחפש, לכן אני מחפש אפשרויות חדשות.

אני אמצא אותן, אל דאגה, אני אמצא אותן.

הן כבר מחכות לי ליד פתח הבית, הן מחכות לי.

הן יודעות עלי כל מה שצריך לדעת - יש להן כל הנתונים.

הן פועלות לפי הנתונים שיש להן ולפי המידע הדרוש.

הן מחפשות אותי כמו שאני מחפש אותן,

כי אני האפשרות שלהן כמו שהן האפשרויות שלי.

("דחוף לתת לעצמי", דוד אבידן)