בלי חשבון, מקיר אל קיר, במסדרון ובמטבח ובכניסה ועל אדני החלונות ואיפה לא. אלפי ספרים בכל פינות הבית. היתה איזו הרגשה שבני אדם באים והולכים, נולדים ומתים, אבל הספרים בני אלמוות. כשהייתי קטן, קיוותי לגדול ולהיות ספר. לא סופר כי אם ספר, אנשים אפשר להרוג כמו נמלים. גם סופרים לא קשה להרוג. אבל ספר, גם אם ישמידו אותו בשיטתיות, יש סיכוי שאיזה עותק יינצל ויוסיף לחיות לו חיי מדף, חיי עולם חרישיים על אחד המדפים השכוחים באיזו ספריה נידחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: