היטלר, מוסוליני וטוג'ו, למשל. הם ביקשו להרוג אותו. לוטנט שייסקופף עם הקנאות שלו למסדרים, והקולונל הנפוח עם השפם השמן והנקאות שלו לעונשים, רצו גם הם להרוג אותו. היו אפלבי, האברמאייר, בלק וקורן. היו האחות קריימר והאחות דאקט, שיוסריאן היה כמעט משוכנע שגם הן רוצות במותו, והיו הטקסני ואיש הסי.אי.די, שלגביהם לא היה שום ספק. בכל רחבי העולם היו ברמנים, בנאים וכרטיסנים-באוטובוסים שרוצים במותו, בעלי בית ודיירים, בוגדים ופטריוטים, פורעים, עלוקות ומלחכי פנכה, וכולם ביקשו לחסל אותו. זה הסוד שסנודן גילה לו במשימה באביניון- כולם מבקשים את נפשו; וסנודן גילה לו הכול בירכתי המטוס.

היו בלוטות לימפה, וגם הן היו עלולות לחסל אותו. היו כליות, תאי עצב וכדוריות דם. היו גילוים במוח. היום מחלת הודג'קין, לוקמיה, סקלרוזה לטרלית אמיוטרופית. היו כרי מרעה אדומים ופוריים של רקמות קרומיות שיכולות לתפוס תא סרטני ולטפח אותו. היו מחלות עור, מחלות עצמות, מחלות ריאה, מחלות בטן, מחלות לב, דם וכלי דם. היו חלות ראש, מחלות צוואר, מחלות חזה, מחלות מעיים, מחלות מפשעה. היו אפילו מחלות של כפות הרגליים. היו מיליארדי תאי גוף נאמנים למצפונם שהתחמצנו להם יום ולילה כמו בהמות במסגרת תפקידם המורכב לשמור על חייו ועל בריאותו, וכל אחד מהם היה בוגד או אויב בכוח. היו כל-כך הרבה מחלות עד שנדרש מוח חולה באמת כדי לחשוב עליהן לעיתים קרובות כפי שחשבו עליהן הוא וג'ו הרעב.

ג'ו הרעב אסף רשימות של מחלות סופניות וסידר אותן בסדר אלפביתי, כדי שיוכל לאתר ללא דיחוי את זו שממנה הוא רוצה להיות מודאג. הוא התרגז מאוד בכל פעם שאיבד כמה מהן או כשלא היה יכול להוסיף לרשימה, והיה נשטף זיעה קרה וממהר אל דוק דניקה כדי לבקש את עזרתו.

"תן לו גידול יואינג," יעץ יוסריאן לדוק דניקה, שהיה בא להיעזר ביוסריאן בהתמודדות עם ג'ו הרעב, "וצרף לו גם מלנומה. ג'ו הרעב אוהב מחלות מתמשכות, אבל הוא אוהב עוד יותר מחלות מתפרצות.""

מלכוד 22- ג'וזף הלר.