אין הטביעה מעוררת חמלה

כמאמץ להתרומם:

שלוש פעמים עולה הטובע

לנוכח רקיע דומם.

אחר הוא שוקע לעד

בתוך מצולות-האימים,

ושם יעזבוהו שרידי-תוחלתו –

כי היו בו ידי-אלוהים.

מבורא-העולם הרחום וחנון,

הנושא פנים לברואיו,

רחקנו היום – לא נבוש להודות –

כרחוק איש ואיש מאויביו.

Drowning is not so pitiful

As the attempt to rise.

Three times, 'tis said, a sinking man

Comes up to face the skies,

And then declines forever

To that abhorred abode,

Where hope and he part company

For he is grasped of God.

The Maker's cordial visage,

However good to see,

Is shunned, we must admit it,

Like an adversity.

(drowning is not so pitiful – אין הטביעה מעוררת חמלה / אמילי דיקנסון. תרגום: הדסה שפירא)