לֹא מִכְּבָר
רָאִיתִי אִישׁ זָר
צוֹעֵד בָּרְחוֹב
בְּעֶרֶב חָרְפִּי
צְעָדָיו רָפִים
פָּנָיו מֻכּוֹת
וְהוּא אֵינוֹ מַבִּיט בִּי
רַק אֲנִי בּוֹ
אֲנִי מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר
מֵהֵיכָן אֲנִי מַכִּיר
אַלְמוֹנִי זֶה
אַךְ אֵינִי נִזְכַּר
לַמְרוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ מֻכָּר
הָאִישׁ לְגַמְרֵי זָר
וּמִשּׁוּם שֶׁאֵינִי
יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ אֲנִי
קוֹרֵא לוֹ אַבָּא
וּלְמַרְבִּית הַפֶּלֶא
הוּא עוֹנֶה
[יהונתן גפן, מתוך "36"]