מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 6/2010
אליסון
"ההורמונים הנשיים החלו לתת בדיינה את אותותיהם. תדירות זקפותיו פחתה, כמו גם משכן, אבל הם לא הפחיתו מתשוקתו לאהוב אותי. כמעט בכל לילה קיבלתי עיסוי לפני השינה, ולפחות חצי מהזמן מצאתי את עצמי על גבי כשהוא חוקר בלשונו ובאצבעותיו את ערוות חלומותיו.
כל מה שביקש בתמורה היה, שאהיה אישה. נשית. הוא צפה בי כשגילחתי את רגלי ואת בתי השחי, לטש בי עיניים כשלבשתי תחתונים או חזייה. הוא רצה לראות איך אני יושבת כשדיברתי בטלפון עם קארלי, להקשיב כשפטפטתי בלילה עם ננסי, עם מולי, או עם אמא שלי בפילדלפיה.
'איך את מורחת חמאה על הטוסט שלך?' היה שואל ברצינות מלאה. ואכן, זאת עובדה, נשים מורחות חמאה על הלחם בצורה שונה מאד מאשר גברים.
'תרשי לי להתבונן בך נכנסת למכונית,' היה אומר, והייתי מראה לו.
'תברישי שוב את השיער, בבקשה.'
'מוכנה לדפדף בעיתון?'
'איך את מרימה עט?'
זה אף פעם לא הטריד. הרגשתי כשכיית חמדה וכאלָה, בו-בזמן. אישה שנאהבת בכמה וכמה רמות. אישה שנאהבת מכל הסיבות הנכונות, וגם מסיבות כל-כך קטנות, עד שבכל מערכת יחסים אפשרית אחרת, היו נחשבות זניחות לחלוטין.
האופן שבו החזקתי ספר כשקראתי על הספה. העובדה שישנתי על הצד חמישה-שישה ימים לפני המחזור, כי השדיים שלי היו רגישים. הדברים שנשאתי בתיקי."
[מתוך "רדיו טרנסג'נדר"\כריס בוג'אליאן]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: