"ישבתי על הארץ בטבורו של הגן, במקום אשר אליו לא יכלו הנחשים להתקרב בלי להתגלות לעין, ונשענתי בגבי אל דלעת צהובה וחמימה. ישבתי והשתדלתי שלא להניד אבר. מאום לא אירע. לא ציפיתי שיארע דבר. הייתי כמין חפץ המוטל בחמה והחש אותה, דוגמת הדלועים, ויותר מכן לא ביקשתי להיות. הייתי מאושר לחלוטין. אפשר כך אנו מרגישים במותנו, שעה שאנו נהיים לחלק מכליל השלמות, ותהא זו השמש ואוויר, או חסד ודעת. מכל-מקום, אושר הוא: להימוג בתוך משהו שלם ושגיא. בפקוד זה האושר את האדם, הריהו בא פשוט וטבעי כשינה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: