"ותינשאו בטרקלין?"

"לא - אלא אם ירד גשם. בכוונתנו להינשא בבוסתן - כשכחול השמים מעלינו והשמש על סביבותינו. את יודעת מתי והיכן הייתי רוצה לבוא בברית הנישואין, אילו רק יכולתי? הייתי עושה את זה עם שחר - שחר של חודש יוני, עם זריחה נהדרת, וּורדים פורחים בגנים; אז הייתי מתגנבת לפגוש את גִילְבֶּרְט, ויחד היינו הולכים אל לב עצי האשור - ושם, תחת הקשתות הירוקות שהיו לנו כקתדרלה נהדרת, היינו באים בברית הנישואין."

מרילה נשפה בבוז ומרת לינד נדהמה בעליל.

"אבל זה היה מוזר להחריד, אן. מה, זה לא היה נראה חוקי. ומה היתה מרת הַרְמוֹן אֶנְדְרוּס אומרת?"

"אה, כאן טמון העוקץ," נאנחה אן. "יש בחיים דברים רבים כל כך שאיננו יכולים לעשותם אותם מפחד מה שמרת הַרְמוֹן אֶנְדְרוּס תאמר. אילו דברים מענגים יכולנו לעשות לולי מרת הַרְמוֹן אֶנְדְרוּס!"