"הרגשת האושר שהוא שרוי לבדו עם הספר האסור, בחדר שאין בו טלסקרין, עדיין לא נתפוגגה. הבדידות והביטחה היו תחושות גופניות ממש, מעורבות איכשהו עם לאות גופו, עם רכותה של הכורסא, עם מגע הרוח הקלה המנשבת מן החלון אל לחיו. הספר הילך עליו קסמים, או ביתר דיוק הילך עליו רגיעה. מבחינה מסוימת לא נאמר בו שום דבר חדש, אבל זה היה חלק מן הקסם. בספר נאמר מה שהוא היה אומר אילו היה בידו לערוך סדר במחשבותיו הפזורות. הספר היה פרי רוח הדומה לרוחו, אבל רבת-כוח פי כמה וכמה, שיטתית יותר, פחות רדופת-פחד. מיטב הספרים, הרהר בלבו, הם אלה שנאמר בהם מה שידעת מלכתחילה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: