ז'אן פול סארטר צדק: יש גיהינום - והגיהינום הוא הזולת. אבל אני, שבאתי ועליתי מתוך התת עולם, אינני חושש מהגיהינום שיש לזולת להציע לי. כל זה, כמובן, הוא קשקוש מקושקש מארץ הקשקושים המקושקשים. אני שונא את הזולת מכיוון שאני מפחד ממנו. אני מפחד ממנו מכיוון שאני מתיירא מפני הכאב שביכולתו להסב לי . אני מתיירא מפני הכאב, מפני שכאבתי כל כך בעבר. בניגוד לשקרים שאני מפזר סביבי ולעצמי, אין לי חסינות בפני כאב. לבו של אדם לא הופך קהה עליו. כאב אינו שריר. הוא אינו מתגמש או מתרגל. אין לכאב כישרון לסבולת. הוא תא מתחדש. ותחת כל כאב לעולם ידע לצמוח כאב אחר. יותר מזה - אין לכאב סוף או גבול. בכוחו של אדם לסבול כמה מכאובים בו בזמן. האם אנו מסוגלים לאהוב יותר מאשה אחת בו בזמן? יכול להיות. האם אנו מסוגלים לכאוב בעטיין של עשר נשים? אין ספק.

[שי גולדן, מתוך: הבן הטוב]