הזכיר לי שפעם חשבתי ללמד את הבן שלי שפה פרטית. לבודד אותו בכוונה-תחילה מהעולם המדַבֵּר ולשקר לו מלידה, כך שיאמין אך ורק לשפה שאני אתן לו. ושהיא תהיה שפה ח ו מ ל ת. אני מתכוון - ללכת איתו יד ביד ולקרוא לכל מה שהוא רואה בשמות שיחסכו ממנו את כאבי הלב. שהוא לא יוכל בכלל להבין שיש למשל מלחמה, ושאנשים הורגים, ושהאדום הזה הוא דם. רעיון קצת שׁחוּק, אני יודע, אבל אהבתי לדמות איך הוא חוצה את החיים בחיוך תם ובוטח, הילד המואר הראשון."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: