מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 4/2008
"...אולם במציאות בשביל האקזיסטנציאליסט
אין אהבה, אלא מעשי-אהבה בלבד; אין אפשרות לאהבה אלא מה מופיע מתוך האהבה. גאוניותו של פרוסט היא סך הכל של עבודותיו. גאוניותו של פרוסט היא הן סדרת הטרגדיות שכתב. חוץ מזה אין ולא כלום. למה לייחס לראסין את היכולת לכתוב טרגדיה נוספת בשעה שלא כתב אותה? האדם מעצב בחייו, בהתחייבויותיו ובפעילויותיו את דיוקנו שלו ולא קיים אלא דיוקן זה בלבד. אין ספק שהכרה זו היא בלתי-נעימה לאדם שנכשל בחייו. מצד שני, תורה זו מבהירה לכל אחד שרק המציאות היא חשובה: שתקוות, חלומות, ציפיות אך מצביעות על אדם שתקוותיו עלו בתוהו, חלומותיו נתבדו וציפיותיו היו חסרות שחר; כלומר, הן דנות אותו לכף חובה ולא לכף זכות. עם זאת, כשנאמר ש"אין אתה אלא מה שפעלת בחייך," אין פירושו של דבר שיש לשפוט את האמן לפי יצירותיו האומנותיות בלבד, כי אלף דברים אחרים תורמים לא פחות להגדרתו. כוונתנו לומר שהאדם אינו אלא שורה של פעילויות שנטל על עצמו ושבסופו של דבר הוא מהווה את הסכום, הארגון ומערכת היחסים של פעילויות אלה, שנטל על עצמו."
מתוך: "ז'אן פול סארטר \ אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: