עַרְפִלֵי הַחַיִים עוֹד רוֹמְזִים מֵרָחוֹק,
עוֹד הַשַּׁחַק תָּכֹל וְהַדֶּשֶׁא יָרֹק,
טֶרֶם סְתָו.
אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי.
הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי,
וּפְרָחִים חִיְכוּ בְּצִדֵּי נְתִיבִי
בְּעָבְרִי.
[רחל המשוררת]