מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 5/2008
עניין לשניים
"ואני הייתי מוכן לכל מעשה-הקרבה כדי להציל למענה את גדולתן הנפלאה של הפסגות. אחרי ככלות הכל היה לי כאן עניין עם נערה, שאלילה, שופן, נסע בחורף למיורקה הלחה להחמיר בה את מחלת השחפת שלו, רק משום שכך רצתה ז'ורז' סאנד, שלא אחת הזכירה לי בעינים נוצצות מתקוה כי שנים מגדולי המשוררים הרוסים, פושקין ולרמונטוב, מתו בדו-קרב, הראשון בין שלושים ושתים והשני בן עשרים ושבע, וכי הלדרלין נטרפה דעתו מאהבה וכי פון קלייסט מת בברית-התאבדות שכרתו הוא ואהובתו. כל אלה, אמרתי ביני לביני, כורך יחד סלבים וגרמנים, אינם אלא שגיונות של פולנים."
"הוא אהב אהבה לוהטת את האנושות כולה, אך בעצם היה אדם בודד. הוא האמין בפורענות מפני שהיה בודד. התקוה היא עניין לשניים. ודאות זו מונחת ביסוד כל חוקי המספרים הגדולים."
"מכל שעות היממה היתה הגדולה באויבותי השעה חמש לפנות-ערב, שאז נעשה האויר צונן מדי והחול נח מדי. צריכים היינו לקום, להתפרד, להיחצות[...] כי אהבתי לילה היא רגש שאינו יכול להשלים עם שום סייג, גם לא סייג מיני, כמובן, וכי התפיסה הזוגית שבי הולכת וגדלה, בעוד כל השאר אינו חדל להצטמצם"
"אל תבכה, לודו. בקרוב יפגע האסון במיליונים. אמנם טבעי הוא שללבך הוא מדבר בקול יחיד, אבל אתה, שכל-כך מצטיין אתה בחשבון, כדאי לך להרהר קצת בחוק המספרים הגדולים, אף-על-פי שלעת-עתה, כך אני מבין, אתה מסוגל לספור רק עד שתים..."
[מתוך עפיפונים מאת רומן גארי]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: