יש אנשים שיודעים לאהוב

ויש אנשים שזה לא מתאים להם.

יש אנשים שמתנשקים ברחוב

ויש אחרים שזה לא נעים להם,

ולא רק ברחוב.

אני חושבת שזה כשרון כמו כל הכשרונות,

אולי זה יתרון,

כמו חבצלת השרון

שיודעת לפרוח,

כמו שושנה בעמקים

שבוחרת לעצמה את צבעיה.

אתה יודע

שושן וחבצלת כשהם פורחים

מכים אותך בסנורים.

אינני אומרת זאת כדי לביש,

ידוע לי שיש גם אחרים.

יונקי דבש הן היפות בציפרים

לטעמי,

אך מי שנוח לו ילך אל הזרזיר.

עם זאת אני חוזרת ומספרת לעצמי,

זרזיר מתנים,

איל משולש,

תפוח שאיננו מאדים,

זה לא אני.

[דליה רביקוביץ']