רואה היית סומק על פניי על כי שמעת לווידוי לבי. לוואי שמרתי על דרכי נימוס, לוואי הכחשתי כל אשר אמרתי, אבל הקץ לצחצחות שפתיים. אהבתני?
הו, ידעתי, הן תשיב לי ותשובתך נאמנה אליי אך אל תאוץ להישבע, רומיאו, פן תיכשל ושבועתך חיללת.
ודאי, ירא שלי, כיוון שהאהבה טורפת את נפשי תראיני כפזיזה וקלת דעת, אולם נאמנה אני מאלה המיטיבות כל כך להצטנע.
לילה טוב, לוואי ונועם המנוחה שמקרבי יבוא אל לבבך.

[מתוך "רומיאו ויוליה"/ ויליאם שייקספיר.]