מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת

והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
ועם ביתי
ועם קרובי וידידי

ועם בני עמי ועם ארצי

ועם כל העולם והאדם
אשר בראת.

בלאט, חרש חרש
אט אט, טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת מחייכת אלי מתוך השינה.
יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
מתוך מתוך השינה.

(מילים ולחן - מאיר אריאל)

יש ערמה של חברה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.

שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה קצת מעצבן.

מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.

שרים שירים ומקשיבים רב קשב
ביננו מתפתחות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.

ופתע תרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
ואת גופי הופכת לפסנתר.

וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.

ומתוכו אלי שוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."

שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."

אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
אבל רק אני שותק עוד שם.

(מילים:מאיר אריאל)

צולל חופשי ללא מצנח,
לכל הכיוונים נפתח,
והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת,
כך שבינתיים אני נח,
כך כמו שאני מונח
כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת.

עני ורש ומרושרש,
מביט בנשל הנחש.
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.
בהשילי בלי כל חשש,
תרבות של עור אשר יבש,
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.

נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות -

בוקר אחד פתחתי חלון
ותיכף הריח לי דק מן הדק
קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם
אמרתי בא קיץ - קיץ חזק.

איך מוצא חן בעיניך להיות
פרח עושה לו כדור לבנבן?
רוח קלה בו תבוא לעת ערב
תפזר את ראשך הלאה הלאה אי אן.

היית רוצה להיות גל נשבר
אל חוף ההומה רוחצים רוחצות?
עושה אותי מלך משוח במלח
מוכתר בזרים של אצות.

תרצה תהיה סיגריה גנובה
בפי נערים בתשוקה ראשונה
או אז תימצץ תישאף אלי אפר
יאמרו זה הבהוב - הבהוב העונה!

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ
באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות -

אז מהו הקיץ שבא להיות
ממה שהריח לי דק מן הדק
גל אהבה שנוסע אלינו
נשבר על כמיהה למרחק.

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות.

[זרעי קיץ/ מאיר אריאל. לחן: מאיר אריאל ושלום חנוך]

"אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממירוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל וכמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. ואבא תמיד אומר תעזבהו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור."

[מתוך: "נשל הנחש", מאיר אריאל]

9 שנים למותו (ע"פ התאריך הלועזי).

זה מתחיל בעינייך

ויורד ללשונך

ועולה בצחוקך

וחוזר בעינייך

מכריז: לא תתפוס אותי

לא תתפוס אותי

זה ניצוץ בעינייך

זהו צליל בלשונך

זהו טעם בצחוקך

כידוד בעינייך

מכריז: לא תתפוס אותי

לא תתפוס אותי

לא תתפוס אותי

[מתוך "לא תתפוס אותי", מאיר אריאל]

אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה,

אחרי שכבר אשכח אותה כליל.

(מתוך 'פלוגה בקו', של מאיר אריאל)

עיניך וידיך וקולך
פעימות פעימות מהדהד ליבי
אתה ועצמך וכולך

בלילות השרב אסתלסל סביבך
ולרגליך מים צוננים
בלילות הקרה אתלטף סביבך
אשריך אביאך אל גני
התזכור, האם תדע
האזכור, האיוודע

נפגשים, מכירים, מתרגשים
מתנשקים, מתחבקים, נפתחים
ניתנים, נפגעים, נמתחים, מתרחקים

הלילה לא אשכב לישון
עלית לי בזכרון
אכאב אותך לשיגעון
אשתה אותך לשיכרון

("עלית לי בזיכרון"/ מאיר אריאל)

ערב כחול עמוק
תולה עגיל אדמדם לרושם
ומעשן תפרחת
קטורת של אזדרכת
ומרחש בלחש
אולי הפעם
אולי הפעם

כמה כחול הערב
כמה עמוק אלוהים יודע
למה שלא תפתיע
חד וחלק בפתח
כמשחר בלי הרף
לרוות עוד פעם
לרוות עוד פעם

כל הכחול לעצב
כל העמוק אין קצה
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור

ערב כחול עמוק
תולה עגיל בצורת ירח
רק תעמוד בפתח
בלי הודעה מוקדמת
כמשחר לטרף
לרוות עוד פעם
לרוות עוד פעם

כל הכחול לעצב
כל העמוק אין קצה
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור

("ערב כחול עמוק"/ מאיר אריאל).