We spun like birds on fire right down towards the residence and I
I took all that I desired, even crooks have to pay the rent.
We swam like rats on fire right, right down the reservoir
We took all that we could carry but we tried to carry more.

And you know you know you know it all went wrong.
And you know you know you know it was all wrong.

We choked on street tap water well I'm gonna have to try the real thing
I took your laugh by the collar and it knew not to swing.
Anytime I tried an honest job well the till had a hole and ha-ha
We laughed about payin' rent 'cause the county jails they're free.

And you know you know you know it all went wrong.
And you know you know you know it was all wrong.

Deep Water, Deep Water
Senseless Denial
I went down like a rag doll as you would, child
Deep Water, Deep Water
Senseless Denial
I went down like a rag doll as you would, child

Oh, lucky lucky lucky lucky me again.
I said it looks like I've got to use my feet again
Well I just spent my last one-hundred dollars
God I'll pay my bill again

Oh, I don't care
Oh, how I just don't care.

Deep Water, Deep Water
Senseless Denial
I went down like a rag doll shooken and shy
Deep Water, Deep Water
Senseless Denial
I went down like a rag doll rat of a child

Well King rat has me on his list again
I can never be on the fence again
I found out it's all loud
Open like an organ and it
talk, talk, talk, talk again
he promised me that when I cheated him
But I could open my eye well...
lucky, lucky, lucky, lucky, lucky,
lucky, lucky, lucky, lucky, lucky me again.

Deep Water, Deep Water
This Senseless Denial
I got fed like a fish, full of open smiles
Blue Water, Deep Water
Oh Senseless Denial
I got fed like a fish on the cardboard smiles

Well Well...
What do you have to say for yourself?
I said, well well
Well?
I said well, well, well, well!

Lucky, lucky, lucky, lucky me again.
I hardly knew I should use my feet again
What do you have to say for yourself?
What do you have to say for yourself?

(הקליפ הוא אחד המטרידים והמדהימים שראיתי- http://www.youtube.com/watch?v=DQLhWqek7i0&feature=fvst )

 K-I-S-S-I-N-G!

First comes love, then comes marriage.

Then comes an abrupt, tragic miscarriage.

Then comes blame, then comes despair.

Two hearts damaged beyond repair...

Johnny leaves Marissa, and takes the tree.

D-I-V-O-R-C-E.

(http://www.explosm.net/comics/1764/  מכאן. פשוט חשבתי שזה גאוני ומדכא בצורה קיצונית)

מציע שראם בחולמנות. "בזמן שלום יש מאות שאלות ואלף תשובות! בזמן מלחמה יש רק שאלה גדולה אחת ותשובה נכונה אחת." הוא מוזג לשניהם עוד כוסית ומרוקן את הבקבוק. "המלחמה מנתצת את כל הבעיות הקטנות שלנו ומטאטאה את השברים לדלי פטריוטי אחד גדול. כשאתה הולך למלחמה זה עושה אותך גבר. זה מסעיר רגשית ומרגיע מוסרית."
"האמנתי לשקרים," אומר רנצו ונשען לאחור בכסאו. "ככל שוטה אחר מהאלפים ועד סיציליה, חשבתי שיש לי חלק בתהילה שהיא רומא. מוסוליני דפק את איטליה בהיסטוריה, אבל זה לא תמיד היה אונס." הוא מושיט את ידו להשיק את הכוסית שלו בכוסית של שראם. "כמה מאיתנו התכופפו."
"אתה רוצה לדעת מה הוא השקר הגרמני?" לוחש שראם. "אנחנו העם של בטהובן ושילר וגתה! אנחנו עם דגול. אבל..." שראם רוכן קרוב. "אני כתבתי את ה'הירואיקה'? איזו שירה כתבתי אני? גזע הוא לא כשרון! הגדולה אינה רק... בלהיות גרמני. מי יכול להאמין בשטויות כאלה? אני אגיד לך מי! מגדלי תרנגולות. סנדלרים. חנוונים. אקדמאים קשי יום. לבלרים."

"תלביש אפסים רגילים במדים מרשימים, תן להם רובים ורשות להשתמש בהם, והם יירו בכל מי שיאיים על האשליות שלהם," מסכים רנצו. "אז מה הניע אותך ללבוש מדים?"

שראם דולה מכיסו את הארנק שלו, ומוציא מתוכו תצלום. "זאת אלזה שלי עם קלאוס וארווין. היית צריך לראות אותה לפני שהיא התעבתה." הוא מעביר את התצלום אל מעבר לשולחן. "בחורה חמודה. ואנחנו עשינו ילדים חזקים ויפים. חסונים, שני הבנים שלי! ארים קטנים ומושלמים. הצטרפתי למפלגה כי רציתי מה שהפיהרר רצה. רציתי שלילדים גרמנים תהיה ילדות טובה מזו שהיתה לדור שלי אחרי המלחמה הגדולה. רציתי שיהיה להם אוכל טוב ובריא - לחם מחיטה מלאה, ירקות טריים! שהמדינה תכפה על מפעלי התעשיה לנקות את הרעלים שהם פלטו במשך שנים לאוויר ולמים."

"אידיאליסט," גונח רנצו. "זה הפושע מהסוג הכי מסוכן!"

"רציתי רופאים שיתעלו מעל האנוכיות של טיפול בחולים יחידים. חשבתי שאנחנו נהיה הרופאים של העם! שלא יהיו מחלות, ולא פגמים, לא שגעון ולא סטיות ולא גירושים. וגם לא אבטלה..."

"ולא יהודים?"
"גם לא שיכורים!" שראם מתפכח מעט. "הכרתי יהודי אחד בפרייבורג. היתה לו חנות ספרים בהולביינשטראסה... תמיד שומעים שיהודים משוגעים לכסף אבל..."
"...בדרך כלל מאנשים שלווים כסף."
"הוא נתן לי תמיד שנה שלמה לשלם בעד ספרי הלימוד שלי. הוא היה הוגן מאוד בקשר לזה."

"היהודים הם פשוט חלק מהגזע האנושי." אחרי אתנחתא מהורהרת, מוסיף רנצו, "אני לא יכול לחשוב על עלבון נורא מזה."

"יש המון אנשים שיכולים," מזהיר שראם. "הם אף פעם לא ראו אותך. הם לא מכירים את השם שלך. הם לא יודעים עליך שום דבר, אבל הם שונאים אותך. הם שונאים את אמך, הם שונאים את אחותך, הם שונאים את התינוק של הבת-דודה שלך." שראם מנענע בראשו. "אף פעם לא הבנתי את ההגיון שבזה. אתם קומוניסטים עד האחרון שבכם, אבל אתם גם הבעלים של כל הבנקים. אתם תת-אדם, אבל אתם מנהלים את העולם."

רנצו נשען על השולחן. "לעולם אל תזלזל ביעילותה של האפשרות להטיל את האשמה על מישהו אחר כתכשיר הרגעה. אילולא היו היהודים קיימים, מישהו היה צריך להמציא אותנו."
"אני לא יודע," אומר שראם בשיקול דעת. "תמיד ישנם הישועים, או הבונים החופשיים."

[חוט של חסד / מרי דוריה ראסל]

"וואו!" היא אמרה. "אתה דומה קצת לאמינם!"

"תירגעי!" אמר פרד. "אני יודע שאת מרגישה אשמה כי השווית אותי לינשוף, אבל לא צריך להסחף בדמיונות."

"אתה מרשה לי ללטף לך את הראש?" שאלה ג'ס.

"בבקשה," אמר פרד. "את מוזמנת." ג'ס ליטפה את השער שלו. הוא הזכיר קצת פרווה של חיה. "תכף אני אתחיל לגרגר," אמר פרד. "מותר לך ללטף לי את הראש מתי שמתחשק לך. למעשה, אני קצת אתעצבן אם לא תלטפי אותו כל יום."

ג'ס עמדה מאחורי פרד וכרכה את זרועותיה סביב כתפיו. פרד הושיט יד, תפס את כפות ידיה והחזיק אותן קרוב ללבו. ג'ס הרגישה שהלב שלו פועם במהירות. היא השעינה את ראשה על ראשו. הם הסתכלו על ההשתקפות שלהם במראה. "איזה זוג מכוער," אמר פרד. וככה הם נותרו די הרבה זמן, פשוט מחייכים זה לזה במראה. על הרצפה סביבם בהק השער של פרד באור השמש.

[בת 15 מקסימה אך מוטרפת / סו לימב]

Andrea: unhappy is the land that breeds no hero.

Galileo: no, Andrea. Unhappy is the land that needs a hero.

Bertolt Brecht

My name is Sam Tyler. I had an accident, and I woke up in 1973. Am I mad, in a coma, or back in time? Whatever's happened, it's like I've landed on a different planet. Now, maybe if I can work out the reason, I can get home.

Sam Tyler: I need you to connect me to a Virgin mobile number -

Operator: Don't start that sexy buisness with me, young man! I can trace this call!

Gene Hunt: Oi! Referee! Has anyone ever told you you need glasses, you dozy git? Next time, I run you over!

Gene Hunt: So I'm right?
Sam Tyler: We both are.

Gene Hunt: Right.

Sam Tyler: Right.

Gene Hunt: Just as long as I'm righter than you are.

Andrea Kemble: He your boss? What would I get for smacking him one?
Sam Tyler: A round of applause from half our station.

Gene Hunt: The law, the law! Get down you divs!
*Everyone ducks*

Sam Tyler: We are the law, you bloody clowns! God help us!

Test Card Girl: Do you not like me with my clown? I can see I make you frown. When on Earth will all this end? I'm your friend, your only friend.

Gene Hunt: I think you've forgotten who you're talking to.

Sam Tyler: An overweight, over-the-hill, nicotine-stained, borderline-alcoholic homophobe with a superiority complex and an unhealthy obsession with male bonding?
Gene Hunt: You make that sound like a bad thing!

Glen Fletcher: Don't take this the wrong way, DI Tyler, but you're a mental case.

Gene Hunt: If I was as worried as you, I'd never fart for fear of shitting me'self.

Vic Tyler: I've got a young lad named Sam.

Gene Hunt: I've got a pain in the arse named Sam.

Gene Hunt: I'm not a Catholic me'self, Mr Warren, but isn't there something in the Bible about "Thou shalt not suck off rent boys?"
Mr Warren: How dare you come in here!

Gene Hunt: You could have said that to the boy.

Sam Tyler: You should'nt be driving with that leg.

Gene Hunt: Well, I am!
Sam Tyler: You were shot!
Gene Hunt: Yeah, and so will you be in a minute if you don't get in!

Gene Hunt: Shut up, yeh nancy-ass fairy boy!
Sam Tyler: Such elegant banter.

Sam Tyler: You're not above the law, you know!

Gene Hunt: What're you on about? I AM the law!

[Sam Tyler - John Simm

Gene Hunt - Phillip Glenister]

The air was more than humid

And the heat was more than hungry
And the cars were square and spitting diesel fumes

The bulls were running wild
Because they're big and mean and sacred
And the children were playing cricket with no shoes

The next morning we woke up, man, with a seven hour drive
Well there we were stuck in port Blaire
Where boats break and children stare
And there were so many fewer questions
When stars were still just the holes to heaven
And there were so many fewer questions
When stars were still just the holes to heaven

Officials were quite friendly
Once we drowned them with our sweet talk
And we bribed them with our cigarettes and booze

Disembarking from the port
With no mistakes of any sort
Moving soundly engine running smooth

The next morning we woke up, man, with the sunrise to the right
Moving back north to port Blaire
Where boats break and children stare
And there were so many fewer questions
When stars were still just the holes to heaven
Yes and there were so many fewer questions
When stars were still just the holes to heaven

מה שיפה זה שיש עוד גירסא של המילים, שונה רק בקצת מהגירסא המקורית ושגם למוזיקה יש 2 גירסאות:

גירסא 1 - on and on

גירסא 2 - thicker than water

[Holes to Heaven, Jack Johnson.]

אופאל זאת אבן יקרה מרהיבה ביפיה, אבן לשם, שכל צבעי הקשת מנצנצים בתוכה. אבל אומרים גם שהיא מביאה מזל רע. הנערה אופאל היתה בעלת יֹפי מרהיב שנצנץ מתוכה, וריצ'רד ידע שנפל בחלקו המזל הכי טוב בעולם כשהוא פגש אותה.

ריצ'רד אהב את אופאל. לפעמים הוא היה מתבדח וקורא לה "לשם שמים", כי אופאל זה גם לשם, והוא אהב אותה עד השמים. והוא נתן לה טבעת משובצת באבן לשם.

[...]

ריצ'רד נתן לאופאל טבעת יפהפיה משובצת אבן לשם לבנה כחלב, עם נצנוצים של ורֹד וכחֹל וירֹק וסגֹל, שהבהיקו כמו קסם בכל פעם שפגע בה האור.

הם קנו דירה.

הם התחתנו.

ונולדו להם שתי תינוקות תאומות.

[...]

התאומות התחילו ללמוד בבית ספר, ואופאל וריצ'רד הלכו לעבודה, ובסופי שבוע היו עושים דברים מהנים כמו ללכת לשחות ולעשות קניות יחד, או לבלות יום שלם בחוף הים. כל הדברים הרגילים והכיפיים של משפחה. אבל אז הכל הפסיק להיות רגיל וכיפי. אופאל חלתה קצת. ואז היא היתה צריכה להתאשפז בבית חולים. אחרי שחזרה היא היתה בסדר לזמן קצר. אבל אז היא חלתה שוב. היא לא היתה מסוגלת להמשיך לעבד. היא שכבה על הספה בבית. סבתא היתה צריכה לאסוף את התאומות בסוף יום הלמודים. ריצ'רד הפסיק לעבד כדי להשאר בבית ולטפל באופאל. אבל היא לא הבריאה. היא מתה. אז הם הפסיקו להיות משפחה.

[מופע זוגי, ג'קלין ווילסון.]

Hello there, the angel from my nightmare The shadow in the background of the morgue The unsuspecting victim of darkness in the valley We can live like Jack and Sally if we want Where you can always find me We'll have Halloween on Christmas And in the night we'll wish this never ends We'll wish this never ends (I miss you, I miss you) (I miss you, I miss you) Where are you and I'm so sorry I cannot sleep I cannot dream tonight I need somebody and always This sick strange darkness Comes creeping on so haunting every time And as I stared I counted Webs from all the spiders Catching things and eating their insides Like indecision to call you and hear your voice of treason Will you come home and stop this pain tonight Stop this pain tonight Don't waste your time on me you're already The voice inside my head (I miss you, I miss you) Don't waste your time on me you're already The voice inside my head (I miss you, I miss you)

[I Miss You, Blink-182.]

- לא. אבל האנשים תמיד הכירו אותנו.
- אותנו? יש יותר מאחד?
- מיליארדים אין ספור.

- אבל מה אתם?

- מלאכים.

ראשה של מארי מאלון הצטלצל. היא גדלה בבית קתולי. יתרה מזאת, כפי שליירה גילתה, היא הייתה פעם נזירה. אף שמץ של אמונה לא נותר בה עכשיו, אבל היא ידעה על המלאכים. אוגוסטינוס הקדוש אמר, "מלאך - שֵם מִשׂרתם הוא, לא שֵם טִבעם. אם אֶת שם טבעם תבקש, הרי שהוא רוח; אם אֶת שם מִשׂרתם תבקש, הרי שהוא מלאך; מאשר הִנָם, רוח, ממעשיהם, מלאך."

ברעד וסחרחורת היא כתבה שוב:

- מלאכים הם יצורים מחומר-צל? מאבק?

- מִבְנים. התרכבויות. כן.

- וחומר-צל הוא מה שאנחנו מכנים רוח?
- מאשר הננו, רוח; ממעשינו, חומר. רוח וחומר אחד הם.

היא נרעדה. הם הקשיבו למחשבותיה.

[הסכין המעודן, ספר 2 בטרילוגיית חומריו האפלים, פיליפ פולמן.]

Drink Sangria in the park, And then later, when it gets dark, We go home. Just a perfect day, Feed animals in the zoo Then later, a movie, too, And then home. Oh it's such a perfect day, I'm glad I spent it with you. Oh such a perfect day, You just keep me hanging on, You just keep me hanging on. Just a perfect day, Problems all left alone, Weekenders on our own. It's such fun. Just a perfect day, You made me forget myself. I thought I was someone else, Someone good. Oh it's such a perfect day, I'm glad I spent it with you. Oh such a perfect day, You just keep me hanging on, You just keep me hanging on. You're going to reap just what you sow, You're going to reap just what you sow, You're going to reap just what you sow, You're going to reap just what you sow...

[Perfect Day, Lou Reed.]

שב דאנבאר ושאל את קלווינג'ר. "ככה." הוא הקיש באצבעותיו. "שניה קודם נכנסת למכללה כשריאותיך מלאות אוויר צח. היום אתה אדם זקן."

"זקן?" שאל קלווינג'ר בתימהון. "על מה אתה מדבר?" "זקן."

"אני לא זקן."

"אתה סנטימטרים מהמוות בכל פעם שאתה יוצא למשימה. כמה יותר זקן אתה יכול להיות בגילך? חצי-דקה קודם נכנסת לבית הספר התיכון, וחזייה בלתי-רכוסה היתה עבורך גן-עדן שליותר ממנו לא קיווית. רק חמישית-שניה קודם היית ילד קטן עם עשרה שבועות של חופש גדול שנמשך מאה-אלף שנה ועדיין הסתיים מוקדם מדי. זיפ! הן חולפות כמו טיל. לעזאזל, באיזו צורה אחרת תוכל להאט את הזמן?" דאנבאר היה כמעט נרגז כשסיים.

"ובכן, אולי זה נכון," ניכנע קלווינג'ר באי-רצון. "אולי חיים ארוכים באמת חייבים להיות מלאים הרבה מצבים בלתי-נעימים כדי להראות ארוכים. אבל אם כך, מי בכלל צריך אותם?" "אני," אמר לו דאנבאר.

"למה?" שאל קלווינג'ר.

"מה יש מלבדם?"

"איך יכולתי ללמוד קרוא וכתוב?" תבע צ'יף וויט האפוט בתוקפנות מדומה, בהרימו את קולו שוב על-מנת שדוק דניקה ישמע. "בכל מקום בו נטינו את אוהלנו, הם קדחו באר נפט. בכל פעם שקדחו באר, מצאו נפט. ובכל פעם שמצאו נפט, הכריחו אותנו לארוז את אוהלנו ולנוע למקום אחר. היינו מטות-קסם אנושיים. לכל משפחתנו היתה נטיה טבעית למירבצי נפט גולמי, ועד מהרה רדפו אחרינו טכנאים מכל חברות הנפט בעולם. נענו ללא הפסקה. היתה זו, אני יכול לומר לך, דרך מחורבנת לגדול. אני לא חושב שביליתי למעלה משבוע במקום אחד."

זכרונותיו המוקדמים ביותר היו כגיאולוג.

"בכל פעם שנולד וויט האפוט נוסף," הוא המשיך, "היתה הבורסה גואה. עד מהרה עקבו אחרינו צוותות-קידוח שלמים, על כל ציודם, רק כדי להקדים אלו את אלו. חברות החלו להתמזג רק כדי שיוכלו לקצץ במספר האנשים שהיה עליהם להצמיד אלינו. אבל ההמון שמאחורינו הוסיף לגדול. מעולם לא זכינו לשנת-לילה שלווה. כשעצרנו, עצרו הם. כשנענו, נעו הם, קרוניות-מזון, בולדוזרים, עגורני-קידוח, גנרטורים. היינו גאות עסקית מהלכת, והתחלנו לקבל הזמנות מהמלונות הטובים ביותר, רק בגלל היקף העסקים שהיינו מושכים איתנו העירה. כמה מההזמנות האלו היו די נדיבות, אבל לא יכולנו לקבל אף אחת מהן משום שהיינו אינדיאנים, וכל המלונות הטובים שהזמינו אותנו לא קיבלו אורחים אינדיאנים. הפליה היא גזעית היא דבר נורא, יוסאריאן. באמת. דבר נורא לנהוג באינדיאני הגון ונאמן כאילו הוא כושי מלוכלך, יהודון או מקרון." צ'יף וויט האפוט הניד ראשו בתוכחה.

[מילכוד-22, ג'וזף הלר.]

היא היתה הניחוח הקלוש של פרח הקקטוס, הצללית המרפרפת של תנשמת. לא ידענו איך לאכול אותה. במחשבותינו ניסינו להצמיד אותה אל לוח השעם כמו פרפר, אך הסיכה פשוט עברה דרכה, והיא עפה לה.

[גב הספר ילדת-כוכבים, ג'רי ספינלי.]

to wander its limitless solitudes without friend or comrade foreverfor you will remain a thought, the only existent thought, and by your nature inextinguishable, indestructible. But I, your poor servant, have revealed you to yourself and set you free. Dream other dreams, and better!...You perceive, now, that these things are all impossible except in a dream. You perceive that they are pure and puerile insanities, the silly creations of an imagination that is not conscious of its freaks - in a word, that they are a dream, and you the maker of it. The dream-marks are all present; you should have recognized them earlier. It is true, that which I have revealed to you; there is no God, no universe, no human race, no earthly life, no heaven, no hell. It is all a dream - a grotesque and foolish dream. Nothing exists but you. And you are but a thought - a vagrant thought, a useless thought, a homeless thought, wandering forlorn among the empty eternities!

בעוד זמן קצר אתה תהיה לבד במרחב חסר גדות, נשאר לשוטט בחוסר הגבולות ללא ידיד או רע לנצח. מפני שאתה תישאר מחשבה, המחשבה הקיימת היחידה, ולפי טבעך לא ניתן להשמדה או לסיום. אבל אני, עבדך האומלל, חשפתי את עצמך בפניך ושיחררתי אותך. חלום חלומות אחרים, וטובים יותר!...  אתה קולט, עכשיו, שהדברים הללו בלתי אפשריים אלא בחלום. אתה תופש שהם שיגעונות טהורים ושטותיים, התוצר המטופש של דימיון שלא מודע למוזרויותיו - במילה, שהם חלום, ושאתה יוצרו. סימני-החלום כולם כאן; היית צריך לזהות אותם קודם-לכן. זה נכון, מה שחשפתי בפניך; אין בנמצא אלוהים, אין יקום, אין גזע אנושי, אין חיים, אין גן-עדן, אין גיהינום. הכל הוא חלום - חלום מגוחך וטיפשי. דבר לא קיים מלבדך. ואתה אינך אלא מחשבה - מחשבה נודדת, מחשבה חסרת-תועלת, מחשבה חסרת-בית, משוטטת מיואשת ברחבי הנצח הריק!

[The Mysterious Stranger, Mark Twain.]