אֲנִי לוֹקַחַת שִׁעוּרִים פְּרָטִיִּים בִּקְפִיצוֹת

כְּמוֹ דוֹלְפִין.

אֲנִי כְּבָר בְּרָמָה שָׁלֹשׁ

כְּשֶׁהַגּוּף מְמֻשְׁמָע, הוּא מִתְפַּנֶּה לַחֲלוֹמוֹת.

אֵין לִי דַי כִּיסִים לְאוֹגְרַם

וְהֵם מַצְהִיבִים מֵאֲלֵיהֶם

אֶל תּוֹךְ גַּלֵּי חֹם, הַלַּיְלָה -

מֵקִיץ הַמֹּחַ עִם מִלִּים טוֹבוֹת

רוֹפְאַי פֻּטְּרוּ.

וַאֲנִי הָאֱמֶת.

לוֹבֶשֶׁת וּפוֹשֶׁטֶת

צוּרָה

[קיץ\ליאורה בן יצחק (מתוך עיתון 77, אם זה משנה)]