"בקרב תנופה אכזרי ומר, מלא הוד וגבורה, בזעם ובדם ובאש, הבקענו מערכיו המבוצרים של האויב והשמדנו שיריוניו בחאן יונס, מערכי רפיח, שייך זוויד הג´ירדי ואל עריש, ביר לחפן וביר חמה ונתיב הדם והאש בואכה איסמעלייה.

אל המוות היישרנו מבט והוא השפיל את עיניו!

לא הסבנו ראשנו אל יקירנו שעם רכב ברזלם עלו באש. לא עמדנו על הדם, ובחמת זעם הבאנו ברעם שריוננו את המוות לתוך ליבו של האויב עד שהכרענו כליל ושחררנו עמנו מסיוט ההשמדה המיידית שאיים עליו אויב אכזר.

עמנו למוד המלחמה על קיומו שוב נלחם. על חייו.

והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה ניצחת.

בכל מקום שעברנו, השארנו מאחורינו שלדי טנקים.

כי כיהודים נלחמנו.

על חיינו נלחמנו.

ובזעם נלחמנו.

ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר, לקראת מה אנו הולכים לקרב. והלכנו כולנו בנכונות, בהכרת השליחות ומתוך תקווה כי כולנו בונים עולם יפה יותר לבנינו אחרינו.

נכונים למחר, מתוך ידיעה שאת זעם השיריון הפעם, האויב לא ישכח!

במלחמה הזו הניצחון כולו שלכם.

חזקו ואימצו ותחזקנה ידיכם אחי גיבורי התהילה!"

אלוף שמואל "גורודיש" גונן ז"ל

הנאום מסוף מלחמת ששת הימים, ועוד יעמוד לגורודיש לרועץ לאחר כשלונו במלחמת יום הכיפורים. הנאום חזר אליו לרדוף אותו כדוגמא הניצחת ליהירות מפקדי צה"ל לאחר הניצחון בששת הימים.