Whose woods these are I think I know.
His house is in the village though;
He will not see me stopping here
To watch his woods fill up with snow.
My little horse must think it queer
To stop without a farmhouse near
Between the woods and frozen lake
The darkest evening of the year.
He gives his harness bells a shake
To ask if there is some mistake.
The only other sound's the sweep
Of easy wind and downy flake.
The woods are lovely, dark and deep.
But I have promises to keep,
And miles to go before I sleep,
And miles to go before I sleep.

[Robert Frost]

-

סליחה על שהציטוט הראשון שלי מזה זמן רב הוא באנגלית. התגעגעתי לכאן.

להעריך שיר אם יישאר לדורות או לא על ידי כך שנמתין עד שיישאר. אין השירה צריכה לחכות לניסיון הזמן. הבחינה שהשיר הוא טוב היא לא אם נשכח אותו אי פעם - אלא בכך שברגע ראשון לפגישתנו עמו נדע שלעולם לא נוכל לשכוח אותו."

[רוברט פרוסט]