אופאל זאת אבן יקרה מרהיבה ביפיה, אבן לשם, שכל צבעי הקשת מנצנצים בתוכה. אבל אומרים גם שהיא מביאה מזל רע. הנערה אופאל היתה בעלת יֹפי מרהיב שנצנץ מתוכה, וריצ'רד ידע שנפל בחלקו המזל הכי טוב בעולם כשהוא פגש אותה.

ריצ'רד אהב את אופאל. לפעמים הוא היה מתבדח וקורא לה "לשם שמים", כי אופאל זה גם לשם, והוא אהב אותה עד השמים. והוא נתן לה טבעת משובצת באבן לשם.

[...]

ריצ'רד נתן לאופאל טבעת יפהפיה משובצת אבן לשם לבנה כחלב, עם נצנוצים של ורֹד וכחֹל וירֹק וסגֹל, שהבהיקו כמו קסם בכל פעם שפגע בה האור.

הם קנו דירה.

הם התחתנו.

ונולדו להם שתי תינוקות תאומות.

[...]

התאומות התחילו ללמוד בבית ספר, ואופאל וריצ'רד הלכו לעבודה, ובסופי שבוע היו עושים דברים מהנים כמו ללכת לשחות ולעשות קניות יחד, או לבלות יום שלם בחוף הים. כל הדברים הרגילים והכיפיים של משפחה. אבל אז הכל הפסיק להיות רגיל וכיפי. אופאל חלתה קצת. ואז היא היתה צריכה להתאשפז בבית חולים. אחרי שחזרה היא היתה בסדר לזמן קצר. אבל אז היא חלתה שוב. היא לא היתה מסוגלת להמשיך לעבד. היא שכבה על הספה בבית. סבתא היתה צריכה לאסוף את התאומות בסוף יום הלמודים. ריצ'רד הפסיק לעבד כדי להשאר בבית ולטפל באופאל. אבל היא לא הבריאה. היא מתה. אז הם הפסיקו להיות משפחה.

[מופע זוגי, ג'קלין ווילסון.]