לִכְתּוֹב, לְמָשָׁל:

"הַלַּיְלָה זָרוּעַ כּוֹכָבִים, וְהֵם רוֹעֲדִים, כְּחַלְחַלִּים בַּמֶּרְחַקִּים".

שִׁירָת רוּחוֹת הַלַּיְלָה סוֹבֵבֵת בַּשָּמַים.

אֲנִי יָכוֹל לִכְתֹּב הַלַּיְלָה אֶת הָעֲצוּבִים שֶבַּשִּירִים.

אָהַבְתִּיהָ, וּלְעִתִּים גַּם הִיא אוֹתִי אָהֲבָה.

בְּלֵילוֹת כְּמוֹ זֶה הַלַּיְלָה בִּזְרוֹעוֹתַי הֶחְזַקְתִּיהָ.

תַּחַת רָקִיעַ אֵינְסוֹפִי פְּעָמִים אֵין סְפ‎וֹר נְשַׁקְתִּיהָ.

הִיא אָהֲבָה אוֹתִי וּלְעִתִּים גַּם אֲנִי אֲהֲבְתִּיהָ.

הַכֵּיצַד לאֹ לֶאֱהוֹב אֶת עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּמֻּקָדוֹת.

אֲנִי יָכוֹל לִכְתֹּב הַלַּיְלָה אֶת הָעֲצוּבִים שֶׁבַּשִּׁירִים.

לְחַשׁוֹב שֶׁהִיא לאֹ לִי עוֹד, לָחוּשׁ שֶׁאִבַּדְתִּיהָ.

לִשְׁמוֹעַ אֶת עָצְמַת הַלַּיְלָה, עָצוּם יוֹתֵר בִּלְעָדֶיהָ.

וְהַשִּׁיר בָּא אֶל נַפְשִׁי כְּמוֹ טַל עַל שְׂדוֹת מִרְעֶה.

מַה בְּכָךְ שֶׁאַהֲבָתִי לאֹ יָדְעָה לִשְׁמוֹר עָלֶיהָ.

הַלַּיְלָה זָרוּעַ כּוֹכָבִים וְהִיא אֵינֶנָּה עִמִּי.

זֶה הַכֹּל. מִישֶׁהוּ שָׁר, אֵי-שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים.

וְנַפְשִׁי לאֹ מַשְׁלִימָה עִם אָבְדָּנָהּ.

מַבָּטִי מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהָ לְקָרְבָהּ.

לִבִּי מְחַפְּשָׂהּ וְהִיא אֵינֶנָּה עִמִּי.

אוֹתוֹ לַיְלָה שֶמַּלְבִּין אוֹתָם עֵצִים.

אָנוּ, אֵלֶה מְאָז, כְּבָר לאֹ אֵּלֶּה שֶׁהָינוּ.

לאֹ אוֹהַב אוֹתָּה עוֹד, נָכוֹן, אַךְ כַּמָּה הַרְבֵה אֲהַבְתִיהָ.

קוֹלִי חִפֵּשׂ אֶת הָרוּחַ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ.

לְאַחֵר, תִּהְיֶה לְאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה לִנְשִׁיקותַי.

קוֹלָהּ, גוּפָהּ הַבָּהִיר, עֵינֶיהָ הָאֵינְסוֹפִיּוֹת.

לאֹ אוֹהַב אוֹתָהּ עוֹד, נָכוֹן, אִם כִּי אוּלַי עוֹדֶנִי אוֹהֵב.

 כֹּה קְצָרָה הָאַהֲבָה וְאֲרֻכָּה כָּל כָּך הַשִּׁכְחָה.

כִּי בְּלֵילוֹת כְּמוֹ זֶה הַלַּיְלָה בִּזְרוֹעוֹתַי הֶחְזַקְתִּיהָ,

נַפְשִׁי לאֹ מַשְׁלִימָה עִם אָבְדָּנָהּ.

אֲפִלּוּ הְיֶה זֶה הַכְּאֵב הָאַחֲרוֹן שֶׁהִיא גּוֹרֶמֵת לִי,

וְאֵלֶּה הַשּׁירִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לָהּ."