|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
"אניה בתוך בקבוק לא יכולה לטבוע
גם אבק לא מצליחה להעלות
ידידותית לעין המסתכל
שטה על פני זכוכיות
אין אנשים מספיק קטנים שיוכלו לעלות עליה
היא לא יודעת לאן פניה מועדות
הרוח מבחוץ לא תנשב במפרשיה
אין לה מפרשיה
יש לה תחתיות שמלה ומתחתן
מדוזות
פיה יבש וסביבה הכל מים
היא שותה אותם דרך פתחי העיניים
אף פעם לא נעצמות
כשהיא תגווע לא יראו עליה
היא לא תתנפץ לסלעים
היא תישאר זקופה ומפוארת
ואם לא נישקת אותה
כשיצאת בדלת
אהוב שלי
אם תזכור
נשק אותי כשתחזור"
שירה גפן, מתוך הסרט "מדוזות"
| |
דרך עיניי השמיים
כל חוט קטן ביריעה, גם אם צבעו מרהיב
אינו רואה את השלמות של הצבעים סביב
והסלע שיושב מעל בראש פסגת ההר
סבור שהוא הכי חשוב והבסיס הוא מיותר
אז איך תשפוט את ערכך. אולי הוא גדול פי שניים?
אי אפשר לראות בעיני אחרים
הבט בחייך, דרך עיני השמיים...
דרך עיני השמיים!
אגם זהב בלב מדבר
הוא פחות ממי באר
לשה תועה רועה צעיר
הוא יותר ממלך אדיר
האם אדם שאיבד הכל, גם על כבודו ויתר?
ואולי זו מהתחלה לעתיד מזהיר יותר...?
אז איך ערכו של אדם יחשב? באושר? כח? גיל?
כמה הסתכל? כמה גידל?
תשובה תינתן, למי שרואה את חייו פעמיים
דרך עיניו ועיני השמיים
לכן נתחלק איתך בכל, במעט וגם בשפע
כי מה שלפניך שייך לאמא טבע
החיים עשויים להשתנות
כשהרוחות נושבות
ולעיתים עלולים למעוד
חייבים לנסות לרקוד
אז נסה ללמוד לרקוד!
אז איך שוויו של אדם נמדד?
אם עבד או אם למד?
לא רואים בעיני בשר ודם
אך יש עוד זוג עיניים
הבט בחיים
הבטנה בהם
דרך עיני השמיים!
(מתוך הסרט "נסיך מצריים". מצורף קישור להנאתכם.)
| |
מועדון קרב - הקרב הראשון
?Narrator: Well, what do you want me to do? You just want me to hit you
.Tyler Durden: C'mon, do me this one favor
?Narrator: Why
?Tyler Durden: Why? I don't know why; I don't know. Never been in a fight. You
.Narrator: No, but that's a good thing
Tyler Durden: No, it is not. How much can you know about yourself if you've never been in a fight? I don't wanna die without any scars. So come on – hit me, before I lose my nerve.
.Narrator: This is crazy
.Tyler Durden: So go crazy. Let 'er rip
.Narrator: I don't know about this
?Tyler Durden: I don't either. Who gives a shit? No one's watching. What do you care
?Narrator: Whoa, wait, this is crazy. You want me to hit you
.Tyler Durden: That's right
?Narrator: What, like in the face
.Tyler Durden: Surprise me
...Narrator: This is so fucking stupid
[He swings and connects with Tyler's head]
!Tyler Durden: Motherfucker! You hit me in the ear
.Narrator: Well, Jesus, I'm sorry
?Tyler Durden: Ow, Christ... why the ear, man
...Narrator: Aw, I fucked it up
!Tyler Durden: No, that was perfect
[He punches the Narrator in the stomach]
מספר: ובכן, מה אתה רוצה שאעשה? אתה רק רוצה שארביץ לך?
טיילור: קדימה, תעשה לי את הטובה היחידה הזאת.
מספר: למה?
טיילור: למה? אני לא יודע למה. אני לא יודע. מעולם לא השתתפתי בקטטה. אתה?
מספר: לא, אבל זה דבר טוב.
טיילור: לא, זה לא. כמה אתה יכול לדעת על עצמך אם מעולם לא השתתפת בקטטה?. אני לא רוצה למות בלי צלקות. אז קדימה - תרביץ לי לפני שאאבד את האומץ.
מספר: זה טרוף.
טיילור: אז תהייה מטורף! תתפרע.
מספר: אני לא בטוח לגבי זה.
טיילור: גם אני לא. מי שם זין? אף אחד לא מסתכל, מה אכפת לך?
מספר: אוה, חכה, זה טרוף. אתה רוצה שאני ארביץ לך?
טיילור: בדיוק.
מספר: מה, כאילו בפנים?
טיילור: תפתיע אותי.
מספר: זה כל כך טיפשי...
(הוא חובט הישר אל תוך ראשו של טיילור)
טיילור: בן זונה! הרבצת לי באוזן!
מספר: ובכן.. ישו, אני מצטער.
טיילור: אווה, ישו.. למה באוזן בן אדם?
מספר: אוי, דפקתי את זה...
טיילור: לא, זה היה מושלם!
(הוא חובט למספר בבטן)
[מתוך הסרט "מועדון קרב"]
| |
"יונה הייתה אישה אפורה,
כל בוקר שהסתרקה, פנתה יונה ושאלה- מראה מראה שעל הקיר, מי האפס הכי גדול בעיר? וכשהמראה הייתה אומרת לה, זו את, את האפס הכי גדול בעולם. יונה הייתה נרגעת. כי זה מרגיע להיות כלום, אמרה יונה לעצמה".
מתוך הסרט "אביבה אהובתי"' בויים ע"י שמי זרחין.
| |
"For June, who loved this garden
from Joseph, who always sat beside her."
(some people do spend their whole lives together)
[Notting Hill]
| |
"אני מת על קלרה הקדושה, ואני אפילו רואה אותו מדי פעם כשהוא משודר בטלוויזיה. יש בו משהו מאוד כן ואמיתי, וגם בוסריות של סרט ראשון, והוא גם משקף את החברות שלי עם אורי סיון, ויש בו הרבה מהדברים שאני עדיין אוהב בסרטים: פנטזיה, אהבה, חוסר אחיזה נהדר במציאות, צילומים באולפן שבנוי מקרטון, מוסיקה נהדרת של ברי, והמון המון תמימות. "
[ארי פולמן מתארח ב"סינמסקופ"]
| |
"הסרטים הם אלו שבאמת שולטים באמריקה מאז הומצאו. הם יציגו לך מה לעשות, איך לעשות את זה, מה לעשות עם זה, מתי לעשות את זה, איך להרגיש לגבי זה ואיך להביט באיך שאתה מרגיש."
[אנדי וורהול]
| |
בבית המשוגעים
"אתה יודע מה משוגע? החוקים של החברה. תיקח חיידקים, לדוגמא."
"חיידקים?"
"אה-הא. במאה השמונה עשרה, לא היה דבר כזה. כלום. אף אחד בכלל לא דמיין דבר כזה. אף אדם שפוי, בכל אופן. אז בא לו איזה דוקטור, או או או, מלוויס, מלוויס. מלוויס בא. הוא ניסה לשכנע אנשים, ובכן, בעיקר דוקטורים אחרים, שקיימים דברים קטנטנים פצפונים בלתי נראים שנקראים חיידקים, שנכנסים לך לתוך הגוף וגורמים לך לחלות. אה? הוא ניסה לשכנע דוקטורים לרחוץ את הידיים שלהם. מה זה הבחור הזה? משוגע? קטנטן, פצפון, בלתי נראה? איך קראת לו? חיידק? הא? מה?
עכשיו, תעבור למאה העשרים. בשבוע שעבר, או למעשה, לפני שגררו אותי לחור הגיהינום הזה, אני הלכתי והזמנתי המבורגר בדוכן של מזון מהיר, והבחור שם הפיל אותו לרצפה. ג'ים, הוא הרים אותו, ניגב אותו והגיש לי אותו כאילו הכל בסדר.
'מה לגבי החיידקים?' אני שאלתי. 'אני לא מאמין בחיידקים. חיידקים הם רק דבר שהם המציאו כדי למכור לך חומרי ניקוי וסבונים.'
עכשיו, הוא משוגע, נכון? רואה? הא! הא! אין דבר נכון, אין דבר שגוי, יש רק דעה רווחת."
[מתוך הסרט "12 קופים"\טרי גיליאם]
| |
"דוד גורפינקל אמר לי את אחד הדברים היפים ביותר שאמרו לי על "אור". הוא סיפר לי שהוא למד באנגליה, והפעיל את המצלמה שם. מי שפיקח על העבודה שלו נהג לתת לו כאפה בכל פעם שהוא היה עושה פריים לא נכון לפי הכללים.
אז גורפינקל אמר לי שכשהוא התיישב לראות את "אור" הוא הרגיש כאב פיזי ממש. הוא אמר: "כל הזמן אני אומר בראש 'אסור, אסור, אסור' ואני מרגיש פיזית את הכאפות. אחרי כמה דקות השתחררתי ואמרתי 'איזה כיף!"'".
[שיחה עם קרן ידיעה, מתוך "קרחונים בארץ החמסינים"\ פבלו אוטין]
| |
"התחלתי לשאול את עצמי,
'מה זאת המצווה הזאת לחדש? לא מספיק שאני עושה דברים טובים, גם צריך לחדש?' ואז הבנתי שאין שום עניין בלחדש. אם אתה תהיה מדויק עם עצמך חייב להיות חידוש. כי יש דברים שאתה רוצה לומר ורק אתה אומר ואז אתה חייב לחדש משהו, אפילו קטן, בשביל למצוא את ה'איך' לומר.
נניח שאתה רוצה לדפוק מסמר בקיר. אתה לוקח פטיש והמסמר נורא דק, והפטיש לא מספיק טוב למסמר הזה. אז אתה לוקח את העט שלך ונותן מכות למסמר עם העט. הנה חידוש, לקחת עט והפכת אותו לפטיש. ככה ממציאים. אתה ממציא כי אתה חייב לדפוק את המסמר בקיר ואתה צריך למצוא איך לעשות את זה."
[שיחה עם דוד וולך, מתוך "קרחונים בארץ החמסינים"\פבלו אוטין]
תודה לילנה וגלי שקנו לי את הספר. :)
| |
I got my hair
I got my head
I got my brains
I got my ears
I got my eyes
I got my nose
I got my mouth
I got my teeth
I got my tongue
I got my chin
I got my neck
I got my tits
I got my heart
I got my soul
I got my back
I got my ass
I got my arms
I got my hands
I got my fingers
Got my legs
I got my feet
I got my toes
I got my liver
Got my blood
I got my guts
I got my muscles
I got life
Life
Life
LIFE!
Out of the soundtrack of Hair - I got life
| |
סרטים מצויירים
לי יש עוד כל-כך הרבה
להגיד לך
כל יום יש עוד משהו לספר
אני חולמת
אני קטנה עכשיו
נעלמת כל יום שעובר
ואני רק מוציאה מילה להגיד לך
אתה רחוק יותר ויותר
יותר ויותר
[שיר הנושא מתוך "כנפיים שבורות"\ניר ברגמן]
| |
"שלום. ברוכים הבאים לפרק נוסף של "הטלוויזיה החינוכית". היום אלמד אתכם איך מכינים חלומות.
אנשים חושבים שזה תהליך פשוט וקל, אבל למעשה זה קצת יותר מורכב מזה... כפי שאתם רואים, שילוב מדוייק של מרכיבים מיוחדים הם הסוד להצלחה.
תחילה, שופכים פנימה כמה מחשבות אקראיות... קורט רשמים מהיום שחלף, מערבבים עם קצת זכרונות מהעבר (זו מנה לשניים).
יחסי אהבה, יחסי ידידות, מערכות יחסים וכל שאר ה"יחסים"... נוסיף פנימה כמה שירים ששמעתם במהלך היום, דברים שראיתם, וגם כמה פרטים אישיים...
טוב, אני חושב שזה מוכן. זהו זה! כן! (בלחישה) אוקיי, אני חייב לרוץ. אני מדבר בשקט כדי לא להעיר את עצמי."
["מדעי החלום"\מישל גונדרי]
| |
פייט קלאב
Fuck off with your sofa units and strine green stripe patterns, I say never be complete, I say stop being perfect, I say let... lets evolve, let the chips fall where they may.
[Brad Pitt as Tyler Dueden, Fight Club]
| |
The orgin of love
When the earth was still flat
And clouds made of fire
And mountains stretched up to the sky
Sometimes higher
Folks roamed the earth like big rolling kegs
They had two sets of arms
They had two sets of legs
They had two faces peering
Out of one giant head
So they could watch all around them
As they talked; while they read
And they never knew nothing of love
It was before the origin of love
The origin of love
And there were three sexes then,
One that looked like two men
Glued up back to back
Called the children of the sun
And similiar in shape and girth
Were the children of the earth
They looked like two girls rolled up in one
And the children of the moon
Were like a fork shoved on a spoon
They were part sun, part earth, part daughter, part son
The origin of love
Now the gods grew quite scared
Of our strength and defiance
And Thor said "I'm gonna kill them all with my hammer
Like I killed the giants"
And Zeus said "No
You better let me use my lightning like scissors
Like I cut the legs off the whales
And dinosaurs into lizards"
Then he grabbed up some bolts
And he let out a laugh
Said "I'll split them right down the middle
Gonna cut them right up in half"
And the storm clouds gathered above
Into great balls of fire.
And then fire shot down from the sky in bolts
Like shining blades of a knife
And it ripped right through the flesh
Of the children of the sun and the moon
And the earth
And some Indian god sewed the wound up
Into a hole
Pulled it 'round to our bellies
To remind us the price we pay
And Osiris and the gods of the nile
Gathered up a big storm
To blow a hurricane
To scatter us away
A Flood of wind and rain
And a sea of tidal waves
To wash us all away
And if we don't behave
They'll cut us down again
We'll be walking around on one foot
And looking through one eye
The last time I saw you
We had just split in two
You were looking at me
I was looking at you
You had a way so familiar
But I could not recognize
'cause you had blood in your face
And I had blood in my eyes
But I could swear by your expression
That the pain down in your soul
Was the same as the one down in mine
That's the pain
That cuts a straight line down through the heart
We call it love
So we wrapped our arms around each other
Trying to shove ourselves back together
We were making love
Making love
It was a cold dark evening such a long time ago
When by the might hand of Jove
It was a sad story how we became
Lonely two-legged creatures
It's the story
The origin of love
That's the origin of love
[The orgin of love - Hedwig and the Angry Inch, 2001, byJohn Cameron Mitchell]
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: