כמה בלתי נסבלת הקלות של החיוך שלך
לא מבקש אבל תמיד מקבל
וכמה קלות ורגועות התנועות שלך
תראי כמה שריר אני מפעיל במחווה אחת קטנה אלייך


 

[מתוך "גלויה"\רונה קינן]

המלאך שלי חוזר
הוא שמח על הזר
אבל ויתר על הכבוד הראוי

המלאך שלי חוזר

חתולים להיזהר
שכנים להתפזר

המלאך שלי חוזר -
הוא יודע שאני
החכמתי הלילה מאד.
ואת כל הטעויות שעשיתי
אני רוצה
לא לטעות.

כי המלאך שלי חוזר,
ואני עומדת במטבח
ומכינה לו את מה שהוא אוהב.

הוא בטח לא שכח אותי
הוא לא שכח אותי
הוא בטח
לא שכח אותי 

[שילה פרבר, מתוך "תתנהגי יפה"]

"

ההיפך מלמות 
זה לא אהבה, לידה או תקווה 
תאווה לבשר אישה 
זה כמו   סתם   תיאבון לבשר

צריך להפסיק לשקר בטלויזיה 
על אהבה 

                                                    "

[אמביציה - אביתר בנאי.   מתוך שיר טיול.]

בטח גם אין לכם זמן 
אתם בטח יותר עסוקים 
אצלכם תמיד עושים משהו
פה כל הזמן מחכים. 
אם הייתם יודעים כמה קר כאן 
אולי הייתם גם קצת דואגים. 

עבר עוד שבוע כמעט
כתבתי שני מכתבים
בסוף הפסקתם להתקשר
אולי כבר ויתרתם
אולי חשבתם שאני לא צריכה -
סוף סוף אני גרה בלונדון.

דווקא דברים הולכים בסדר, 
בסדר, אבל לאט. 
מצאתי כבר עבודה 
ופאב אחד נחמד 
פה ושם אני צוחקת, 
פה ושם אני בוכה, 
יש כאן מוזיקה נהדרת, 
יש כאן אחלה אווירה. 
 

בטח שאני שמחה
בטח אני שמחה
יושבת ליד התנור עטופה בשמיכה 
כולם כאן כל כך נחמדים שבא לי למות 
להפסיד את החגים את החום, את האלימות. 
שומעת אריק איינשטיין בטירוף אני רוצה הביתה 
אולי תבואו לקחת

אותי 

[שילה פרבר, מתוך "פרח קיר"] 

I was her

she was me
we were one

we were free
and if there's somebody calling me on
she's the one
If there's somebody calling me on
she's the one

ראיתי את פנייך
מסתכלות אל השמיים
לחפש מלאך סולח,
אלוהים שלא בורח.
כמו מדונה מצויירת
על גלויה של תיירים.
וידך שקופה חיוורת
ככנף של פרפרים.

רציתי להגיד לך,
שאני אותך ראיתי
נעלמת וחוזרת
בכל פעם קצת אחרת ,
משתקפת במים
במצולות אהבתי
ועוגנת על המזח
בחלום של ילדותי.

אבל את כבר לא היית שם
וידי אשר הושטו לך,
נמלאו בים מלוח
ודמותך היתה לרוח
שנושבת בערב חורף.
בחלון ביתי
את היית טיפות של חלב
על נרות אהבתי.

מילים: יהונתן גפן. לחן: שלמה יידוב.

ראה את העצים העירומים בסתיו,
ראה את השמיים מתכסים בעב
ראה הערפל, בבוקר, בכבישים,
ראה את השדות, כהים וחרושים.

ראה את התלמים בפני האנשים...

הבט וראה אותי
הנה אני מולך-

השיר הזה שלך.

ראה את הגגות בלובן הבוער,
בתים ליד הים מתפוררים מהר...

ראה את הבאים לבנות ולהבנות,
ראה אותם חולמים חלום שלא ימוט.
חלום שהחולם שכח את פתרונו...

הבט וראה אותי,

הנה אני מולך-

השיר הזה שלך.

ראה איך לפעמים כאילו אין אדם,
וארץ ושמיים רגע לבדם
ראה את ההרים, כחולים ביום שרב
ואת הים מכחיל
והבוקר עוד רב,
והדרך פתוחה...

הבט וראה אותי,

הנה אני מולך-

הנה אני שלך.

ראה/אסתר עופרים

מילים: עלי מוהר

לחן: יוני רכטר.

כל החיים לפחד לאבד
זה כל החיים חצי בן-אדם
זה כל החיים סיבים של חולצה
וריח קלוש שנמוג עם הזמן

כל החיים לישון בענן
ולנשוף ולשאוף את אותו העשן
לשטוף את העור נקבובית נקבובית
ולמצוא שאין כלום בתחתית התחתית;
ולרקוד בלי לזוז
ולצחוק בעווית
ולרדת על ארבע כדי לכרות את הברית
שבין אנשים לבין הילדים
שגולפו מן הגזע והפכו לגברים

[מתוך "הקולב"\רונה קינן]

We do our time like pennies in a jar, what are we saving for?

(תרגום חופשי לעברית: אנחנו חיים כמו מטבעות בתוך צנצנת, בשביל מה אנחנו חוסכים?)

[מתוך השיר Believe - The Bravery]