|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
"It's all the same fucking day, man"
-ג'ניס ג'ופלין
| |
"אני זוכר את הריח של הפסנתר החשמלי שהזמנו מניו יורק, כשהתחלנו את כוורת. בשנת 73' זה הדהים אותי שאפשר לצלצל לניו יורק ולהזמין 'פנדר'. הוא הגיע אלי הביתה, לבית אמי, וישנתי אתו באותו חדר. היה לו ריח שמאפיין איזו תקופה, ואני זוכר שזה ריח שמיד מעורר געגוע, אפילו אם אין למה להתגעגע. זה מדהים מה ריח עושה."
[יוני רכטר מתוך 'משחקים בנדמה לי'\הארץ אונליין]
| |
רק ספרים היו אצלנו בשפע,
בלי חשבון, מקיר אל קיר, במסדרון ובמטבח ובכניסה ועל אדני החלונות ואיפה לא. אלפי ספרים בכל פינות הבית. היתה איזו הרגשה שבני אדם באים והולכים, נולדים ומתים, אבל הספרים בני אלמוות. כשהייתי קטן, קיוותי לגדול ולהיות ספר. לא סופר כי אם ספר, אנשים אפשר להרוג כמו נמלים. גם סופרים לא קשה להרוג. אבל ספר, גם אם ישמידו אותו בשיטתיות, יש סיכוי שאיזה עותק יינצל ויוסיף לחיות לו חיי מדף, חיי עולם חרישיים על אחד המדפים השכוחים באיזו ספריה נידחת.
עמוס עוז
| |
"כשהסתכלתי על הכיכר למטה וראיתי את כל האנשים, אנשים מכל העולם, ואת המחסומים האלה ששמים כדי שאנשים לא יכנסו, אז פשוט התפעלתי מהקסם הזה של הקולנוע, שאפשר לעצור את הפנתיאון ברומא רק כדי לצלם."
[איילת זורר, מתוך ראיון על הסרט "מלאכים ושדים" בחדשות של שישי בערב]
| |
"אני מת על קלרה הקדושה, ואני אפילו רואה אותו מדי פעם כשהוא משודר בטלוויזיה. יש בו משהו מאוד כן ואמיתי, וגם בוסריות של סרט ראשון, והוא גם משקף את החברות שלי עם אורי סיון, ויש בו הרבה מהדברים שאני עדיין אוהב בסרטים: פנטזיה, אהבה, חוסר אחיזה נהדר במציאות, צילומים באולפן שבנוי מקרטון, מוסיקה נהדרת של ברי, והמון המון תמימות. "
[ארי פולמן מתארח ב"סינמסקופ"]
| |
"אם אתה מוצא את עצמך
עם חיים משעממים, מדכאים, משום שהקשבת לאמך, לאביך, למורה שלך, לכומר שלך או לאיזה בחור בטלוויזיה שאמר לך איך לעשות את הדבר שלך, אז מגיע לך!"
פראנק זאפא
| |
"הסרטים הם אלו שבאמת שולטים באמריקה מאז הומצאו. הם יציגו לך מה לעשות, איך לעשות את זה, מה לעשות עם זה, מתי לעשות את זה, איך להרגיש לגבי זה ואיך להביט באיך שאתה מרגיש."
[אנדי וורהול]
| |
"תודה לאל, אני אתאיסט."
[לואיס בונואל]
| |
הרגש הוא
יותר מהיר מן השכל. ברגש, האמרה אלהים מלאה היא תנובה וישות, גם טרם אשר נפתר אף מעט מכל המון החידות הכמוסות בה. מה שאין כן בשכל.
השכל צריך עיבוד, בלא לימוד ועיון מאומה לא ימצא. אם יתחלף הרגש בשכל, ויאבה להשתמש בשכל מבלי עבודה רוחנית, כי אם ליהנות מן המוכן, כשם שאפשר הדבר ברגש, מהרה יחשך עליו עולמו, וסירים סבוכים יתגדלו בחלקתו הרוחנית, אשר בכל עת יסתבך בהם, להרבות המכשלה על דרכו הרוחנית.
ועת משפט ידע לב חכם, להכנס בהיכל הרגש במילואו, להתענג מעדניו, ולעבור על חלקת השכל, לעבד עבודתה. אז תבוא דעת אלהים בלבבו, בצורתה היותר רצויה.
["אורות הקודש"/ הרב קוק]
| |
אני מאמין
שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים.
כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום.
[הרצל]
| |
.
"Our deepest fear is not that we are inadequate. Our deepest fear is that we are powerful beyond measure. It is our light, not our darkness that most frightens us.' We ask ourselves, Who am I to be brilliant, gorgeous, talented, fabulous? Actually, who are you not to be? You are a child of God. Your playing small does not serve the world. There's nothing enlightened about shrinking so that other people won't feel insecure around you. We are all meant to shine, as children do. We were born to make manifest the glory of God that is within us. It's not just in some of us; it's in everyone. And as we let our own light shine, we unconsciously give other people permission to do the same. As we're liberated from our own fear, our presence automatically liberates others."
A Return to Love by Marianne Williamson
| |
John F. Kennedy
"But why, some say, the moon? Why choose this as our goal? And they may well ask why climb the highest mountain? Why, 35 years ago, fly the Atlantic? Why does Rice play Texas? We choose to go to the moon in this decade and do the other things, not because they are easy, but because they are hard, because that goal will serve to organize and measure the best of our energies and skills, because that challenge is one that we are willing to accept, one we are unwilling to postpone, and one which we intend to win, and the others, too."
John F. Kennedy
| |
איך נמדדת גדלות של סופר
"אם מה שסופר כתב יצא לאור ונמכר בהרבה, הרבה עותקים, הסופר חושב שהוא גדול. אם מה שהסופר כתב ויצא לאור ונמכר במספר ממוצע של עותקים, הסופר חושב שהוא גדול. אם מה שהסופר כתב יצא לאור ונמכר במעט מאד עותקים, הסופר חושב שהוא גדול. אם מה שהסופר כתב מעולם לא יצא לאור ואין לו את הכסף להוציא את זה לאור בעצמו, אז הוא באמת חושב שהוא גדול. אבל האמת שיש מעט מאד גדלות. היא כמעט ולא קיימת, בלתי נראית."
בדומה לבלוגרים.
[צ'רלס בוקובסקי, "נשים", בתרגומה של הדס וייס, הוצאת 'אסטרולוג', עמ' 203]
| |
"היום כששואלים אותי מה שלומי, אני תמיד עונה 'סביר'. אם אני רוצה להתחיל שיחה, אני אומרת 'על הפנים'. בגדול, אם מצבי ממש טוב, אני אומרת 'סביר'. למה אנשים אומרים בכלל 'מצוין'? זה מגעיל, לא? מה אתה מבסוט כל כך? מה קרה? אנשים מתים. סובלים. עוני. פאק יו מר מצוין."
[מתוך ראיון של איתי סגל עם אורלי זילברשץ, 7 לילות, עמ' 8-9, 27/06/08]
| |
דפים:
|