"אני ירוקה ורוויה כמו שיר שעבר בעשב
אני עמוקה ורכה כמו קן ציפור.
אני מתמול שלשום,
מיער אשר למדני לנשום
מלאות אוהבים חבוקים ישנים בעשב"
(לאה גולדברג, מתוך "שירי האישה הזרה")