פעם בחודש מניח הירח את עפעפיו הכבדים, ונרדם.

פעם אחת בחודש, גם זה יותר מדי.

אני בא אליך בזהירות

ברווח שבין הנשימה לבין הלמות הנשימה,

ברווח שבין הגוף לממשותו -

מישהו חופן את שמך:

חציו, עפעף

חציו, תנומה

צמרות כוכבים עושות דרכן אל הלב

בעדו חשבנו לפעום אל העולם -

יקירתי, לאן את פוסעת ברגע בו הבוקר

נושק לחלומנו הרטוב?

(יקיר בן משה מתוך "תנשום עמוק, אתה נרגש").

אמר האמפטי-דאמפטי לעליסה, "אני מתכוון רק למה שאני בוחר שהיא תתכוון."

אנו נוטים להניח ש"מילים הן רק מילים", ושהן תמיד חשובות פחות מן המעשים, אלא שזה אינו נכון. מילים הן הכול, ובלעדיהן אין דבר. התנ"ך הוא "רק מילים", ה"מגנה כרטה" היא רק מילים, וגם ה"קפיטל" של מארקס, נאומיו של צ'רצ'יל, והכרזת העצמאות של בן גוריון. מילים שינו את העולם יותר מכל הפצצות, הרובים ומטוסי הקרב גם יחד.

מתוך זיכרונות אחרי מותי- סיפורו של יוסף (טומי) לפיד, מאת יאיר לפיד.