אם הייתי יכולה להמשיך,הייתי עושה זאת.

הלוואי שיכולתי לדבר,לצחוק,להנות,לנשום..אבל זה לא הולך לי.

אז אני טובעת בתוך עצמי ואני לא יודעת מה לעשות

ולשבת בצד ולצפות בי?זה אחלה,,אבל תכלס,מי שם באמת בישבילי?

אין לי הרבה בררות..אז לברוח?בחירה מצויינת אולי יהיה לי יותר טוב..אבל לעבור את כל הדרך

לטוב הזה?איך אני בכלל אשרוד?...

אני מפחדת,פשוט מפחדת.

הלוואי שזה לא היה קורה.

''זה הסוף...'' כמה מילים מיותרות,כמה שיחות מיותרות,כמה הודעות..כמה דמעות מיותרות

והכל כדי להרגיש טוב יותר?

אז אני יפסיק להאמין שמשהו ייעשה לי טוב , שום דבר לא שווה את זה בעולם.

וייקח לי בטח זמן להבין...אבל זה מה יש.

אז לשכוח?עכשיו?....לא רוצה.

כמה שאני אוהבת את הילדה הזו!

בייביי.(: