החיים של יונפי

לפני כשנתיים בערך התחלתי לעבוד בחברת תוכנה קטנה .

היא היתה בתחילת דרך של גיוס עובדים ותקווה להצלחה גדולה .

בשנה הראשונה שהייתי , החברה התפתחה מבחינה טכנולוגית ומבחינת איכות האנשים .

היתה אוירה של יחד , ההנהלה ארגנה הרבה פעיולויות משותפות.

מפגשים בפאבים , טיול לחו"ל , קארטינג, הפעלות פורים .

הרגשתי כחלק ממשהו אמיתי - היתה נשמה .

ידעתי היטב שכולם מרוצים ממני ומעריכים את עבודתי ואת מאמציי.

לפני כשנה קנתה אותנו חברה גדולה מאד ולפני חודש אף עברנו למשכן חדש.

בשבועות האחרונים החלו שינויים פרסונליים בחברה , עובדים חדשים התווספו ,

עובדים ותיקים עזבו/הועזבו.

מי שהיתה אחראית על ארגון אירועי החברה פוטרה,

וראש החברה החליט אחרי 9 שנים (!) לעזוב , עקב חילוקי דעות קשים עם החברה שקנתה אותנו . בקיצור מבית קטן וחמים הפכנו לחברה בתוך חברה ענקית עם הרגשה מוזרה שניטלה מאיתנו הנשמה - האנשים הטובים.

אני מקווה שתקופה זו תעבור מהר , ואיכשהוא נצליח להסתגל למצב החדש.

אין לי כרגע את האנרגיות ואת הרצון לחפש מקום חדש, מקווה שאצליח לשרוד ולהתקדם.

קשה להתחיל לבנות את עצמך מחדש בפני המנהלים החדשים , מחזיק אצבעות שהכל יסתדר .

ולעניין כללי יותר:

אחרי חודשיים של מחלות בלתי ברורות (פעמיים צינון, פעם בית חולים ופעם דלקת בעין)

מאד מקווה שאחזור לעצמי , לבילויים לדייטים ולציפיות גדולות ופעולות להגשמתן.

Wish me luck

אז חזרתי לכאן  מקווה לעדכן יותר.

שיהיה לכולם סופשבוע נפלא