החיים של יונפי

יצאתי לעולם.

אני, שמעולם לא כתבתי מילה החלטתי לשתף את העולם בחיי.

סופר ומשורר לא יצא ממני (מקסימום אכתוב שירים למגירה ואשיר אותם באמבטיה...)

אבל הגעתי לנקודה מוזרה בחיי שבא לי לשתף.

אני מה שנקרא "הידיד האולטימטיבי" , שהרבה בנות אוהבות שתהיה להן "חברה" כזו,

ולא – אני לא הומו (וסליחה אם פגעתי במישהו ....)

אני חבר טוב. חבר טוב מאד של כמה אנשים (או יותר נכון נשים) .

ובמיוחד של אחת מיוחדת במינה.

רגע ... מה אני מתחיל לברבר ככה סתם ואף אחד עדיין לא מכיר אותי ?

אני גבר בן 34 שגר במרכז הארץ (טוב נו אם להיות יותר ספציפיים ...גוש דן J )

שכמו הרבה רווקים בארצנו הקטנטונת  עדיין לא מצאו את אהבת חייהם או שמצאו אבל הסיכוי למימושה הוא כסיכוי שג'ון רמבו יחזור לסרט חמישי  (אבל אם הוא חזר לרביעי אז אולי יש עוד צ'אנס ....)

בית עבודה חברים אלו הם חיים אידיאליים ונפלאים , אבל ברוב המקרים אתה מסתובב בתחושה ש "ריק" לך , ומספיק בן אדם אחד שאם תמצא אותו הוא (כלומר היא) ימלא אותך עד תום.

מה אנחנו לא מוכנים לעשות למען המטרה הזו,  נכנסים לאתרי הכרויות , יוצאים לפיק-אפ ברים (לא שהייתי שם...)  יוצאים לדייטים שבמהלכם עולה וחוזרת השאלה :

What the fuck am I doing here? I should be watching HISARDUT 10 and see if Sabana won the game….

אז על כל השאלות הללו ועוד הרבה דברים בעינייני היום , אני אנסה לשתף ומקווה שאקבל עצות ותגובות מועילות, כי אחרי הכל אין  כמו למידה מנסיונם של אחרים ....

אינני כותב מלידה ואנסה לעניין כמה שאפשר , מקווה שתיכנסו...