החיים של יונפי

אחרי סוף השבוע שהיה עמוס ומדהים ,

הגיע לו שבוע זה שכלל קצת בית, קצת מיוחדת והרבה עבודה.

אז ראיתי את כוכב נולד ואני חייב לציין שזה כבר לא מרגש כמו השנים שעברו.

אולי התבגרתי , אולי סתם נמאס מי יודע ? ואולי החלסטרה של צביקה המאיסה אותי טוטאלית.

באופן מוזר לא ראיתי הרבה את המיוחדת השבוע , די התכנסתי בתוך עצמי , לבד.

היום נשארתי בעבודה עד 00:30 (כן כן זה 0 בצד של השעה )

אבל קרה משהו שהפיח בי שמחה לרגע קט.

בסביבות 21:00 ירדנו אני ושאר הצוות למסעדה ואכלנו ארוחת ערב

כדי להשביע את רעבוננו ולשפר את יכולתנו הביצועית למען המשך עבודה עד בלי סוף.

ואז .... בעודי נוגס ביס בפוקצ'ה סנייה שמעו אוזניי קול פעמונים בוקע מאמצעי השמע  במסעדה:

"ואת , מה שהלב שלי בחר , אחרי כל מה שהוא עבר ...."

תחושת אושר בלתי מוסברת הציפה אותי .

אם זה בגלל המילים, בגלל ההופעה המהממת שלו שהיתה במוצ"ש , או שניהם וכל אחד לחוד ...

לאחר מס' (רב מאד) של דקות עלינו למשרד והמשכנו עד שהתחלף התאריך בשעון...

אבל אל יאוש חברים יש תקווה באויר :

(מוסיקת תופים של "היכונו" ברקע ....)

1. יש לי דייט שאמור להיות מחר בערב

2. ביום שישי (את יודעת ... יש בעיר מסיבה ....) -> "עוד חוזר הטיול ...." והפעם ליום אחד בלבד

נסיעה לצפון וחזרה באותו יום עם המיוחדת וידידה, במסלול עם הרבה מים ,אני מקווה שיהיה נחמד.

אז  (וכאן זוהי התקווה שהכותרת מרמזת עליה )

אני מקווה שמחר יעבור הרבה יותר קליל בעבודה.

(כלומר : לצאת מהעבודה באותו תאריך שנכנסתי אליה )

ושהדייט לא יהיה נפילה אחת גדולה .

ושהטיול יהיה מהנה .

ועוד כהנה וכהנה תקוות ומשאלות לימים הקרובים הבאים עלינו לטובה (אני מקווה)

סופ"ש נפלא חברים יקרים שלי , עם המון אהבה , המון שמחה והמון חיוכים שישארו להרבה זמן .