החיים של יונפי

לפני כשנתיים בערך התחלתי לעבוד בחברת תוכנה קטנה .

היא היתה בתחילת דרך של גיוס עובדים ותקווה להצלחה גדולה .

בשנה הראשונה שהייתי , החברה התפתחה מבחינה טכנולוגית ומבחינת איכות האנשים .

היתה אוירה של יחד , ההנהלה ארגנה הרבה פעיולויות משותפות.

מפגשים בפאבים , טיול לחו"ל , קארטינג, הפעלות פורים .

הרגשתי כחלק ממשהו אמיתי - היתה נשמה .

ידעתי היטב שכולם מרוצים ממני ומעריכים את עבודתי ואת מאמציי.

לפני כשנה קנתה אותנו חברה גדולה מאד ולפני חודש אף עברנו למשכן חדש.

בשבועות האחרונים החלו שינויים פרסונליים בחברה , עובדים חדשים התווספו ,

עובדים ותיקים עזבו/הועזבו.

מי שהיתה אחראית על ארגון אירועי החברה פוטרה,

וראש החברה החליט אחרי 9 שנים (!) לעזוב , עקב חילוקי דעות קשים עם החברה שקנתה אותנו . בקיצור מבית קטן וחמים הפכנו לחברה בתוך חברה ענקית עם הרגשה מוזרה שניטלה מאיתנו הנשמה - האנשים הטובים.

אני מקווה שתקופה זו תעבור מהר , ואיכשהוא נצליח להסתגל למצב החדש.

אין לי כרגע את האנרגיות ואת הרצון לחפש מקום חדש, מקווה שאצליח לשרוד ולהתקדם.

קשה להתחיל לבנות את עצמך מחדש בפני המנהלים החדשים , מחזיק אצבעות שהכל יסתדר .

ולעניין כללי יותר:

אחרי חודשיים של מחלות בלתי ברורות (פעמיים צינון, פעם בית חולים ופעם דלקת בעין)

מאד מקווה שאחזור לעצמי , לבילויים לדייטים ולציפיות גדולות ופעולות להגשמתן.

Wish me luck

אז חזרתי לכאן  מקווה לעדכן יותר.

שיהיה לכולם סופשבוע נפלא

אחרי סוף השבוע שהיה עמוס ומדהים ,

הגיע לו שבוע זה שכלל קצת בית, קצת מיוחדת והרבה עבודה.

אז ראיתי את כוכב נולד ואני חייב לציין שזה כבר לא מרגש כמו השנים שעברו.

אולי התבגרתי , אולי סתם נמאס מי יודע ? ואולי החלסטרה של צביקה המאיסה אותי טוטאלית.

באופן מוזר לא ראיתי הרבה את המיוחדת השבוע , די התכנסתי בתוך עצמי , לבד.

היום נשארתי בעבודה עד 00:30 (כן כן זה 0 בצד של השעה )

אבל קרה משהו שהפיח בי שמחה לרגע קט.

בסביבות 21:00 ירדנו אני ושאר הצוות למסעדה ואכלנו ארוחת ערב

כדי להשביע את רעבוננו ולשפר את יכולתנו הביצועית למען המשך עבודה עד בלי סוף.

ואז .... בעודי נוגס ביס בפוקצ'ה סנייה שמעו אוזניי קול פעמונים בוקע מאמצעי השמע  במסעדה:

"ואת , מה שהלב שלי בחר , אחרי כל מה שהוא עבר ...."

תחושת אושר בלתי מוסברת הציפה אותי .

אם זה בגלל המילים, בגלל ההופעה המהממת שלו שהיתה במוצ"ש , או שניהם וכל אחד לחוד ...

לאחר מס' (רב מאד) של דקות עלינו למשרד והמשכנו עד שהתחלף התאריך בשעון...

אבל אל יאוש חברים יש תקווה באויר :

(מוסיקת תופים של "היכונו" ברקע ....)

1. יש לי דייט שאמור להיות מחר בערב

2. ביום שישי (את יודעת ... יש בעיר מסיבה ....) -> "עוד חוזר הטיול ...." והפעם ליום אחד בלבד

נסיעה לצפון וחזרה באותו יום עם המיוחדת וידידה, במסלול עם הרבה מים ,אני מקווה שיהיה נחמד.

אז  (וכאן זוהי התקווה שהכותרת מרמזת עליה )

אני מקווה שמחר יעבור הרבה יותר קליל בעבודה.

(כלומר : לצאת מהעבודה באותו תאריך שנכנסתי אליה )

ושהדייט לא יהיה נפילה אחת גדולה .

ושהטיול יהיה מהנה .

ועוד כהנה וכהנה תקוות ומשאלות לימים הקרובים הבאים עלינו לטובה (אני מקווה)

סופ"ש נפלא חברים יקרים שלי , עם המון אהבה , המון שמחה והמון חיוכים שישארו להרבה זמן .

כשהיינו ילדים היו שואלים אותנו מה אנו רוצים להיות כשנהיה גדולים.

אבל עכשיו אנחנו גדולים ואנו שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים מהחיים.

הרבה מחשבות עוברות עליי בזמן האחרון מה אני רוצה לעשות , לאן אני שואף להגיע ואיזה דברים סתם מתחשק לי כרגע.

 החלטתי שאני לא מוותר על החלומות / משאלות / רצונות  ומנסה להגשימם.

מכיוון שהמחשבות הללו מתרוצצות בראשי ועם הזמן נשכחות , הוספתי רשימה חדשה לבלוג של כל מה שאני רוצה לעשות , ומקווה לסמן V על כמה שיותר , ומקווה גם להוסיף להם.

אני יודע שחלק די קלים להשגה  וחלק נראים כרגע כמשימה בלתי אפשרית , אבל אם הם יהיו לי כל הזמן מול העיניים אני אקדיש להם יותר תשומת לב.

אני כבר פועל במרץ כדי להגשים חלק מהם , ומקווה מאד שיהיה לי את הכוח לא לותר לעצמי.

את הרעיון לרשימה הזו קיבלתי מהבלוג של מיקה , שהצליחה במהלך השנים לסמן הרבה V ים .

כל הכבוד לך, אני מקווה שאצליח להגשים את הרשימה שלי .

שיהיו ימים נפלאים לכולם .