גאות ושפל

אני הלכתי לסרט ׳הצ׳אנס האחרון׳ שישרא סידרו והיה ממש נחמד. מעין סרט עם נגיעות של הומור בריטי-משפחתי. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ואני חושב ששווה להשקיע את הכסף הזה, למרות הסרטים הטובים שנופלים עלינו לאחרונה. הוא בא לי אחרי יום עמוס והיה מעיין אתנחתא מצוינת לשבוע עמוס.

ישרא-ספיישל סדרו יופי את המקום ואני חושב שצריך יותר ימים כאלו. 

מטרות לחודשים הקרובים:

אולי חו״ל

להיסגר על הלימודים כולל הכל

לא לתת לעבודה לחדור לי לוורידים

להיות קצת יותר נחמד לזרים

היום בצהריים אני ישבתי אצל דודים ודיברתי עם אחד מהם על קניית רכב. השיחה גלשה לסיבה ולכך שאני שואל ללמוד בעברית בירושלים. בין השורות הוא הבין שאני סגור על ההחלטה ואני אפילו לא הפנמתי זאת. הוא אומר לאבי, אחיו, שהבן שלו עובר דירה. מאז, כמה שעות מאז, אני מתחיל להבין שזה נכון. אני מרגיש שלהיכנע ל׳בינוניות׳ של תואר בתל אביב זה רע לי ואני חייב לנסות את העברית, שהתואר שם יותר קורץ לי ומדגדג לי באצבעות. 

אני מפחד לעזוב את הבית אבל אני מבין שאם אני רוצה ללכת בעקבות החלום זה מה שחייב לעשות.

הקטע עם מה ללמוד ואיפה הורג אותי. אני רוצה לגור אצל אבא כי לא בראש שלי לעבור למעונות או להשכיר דירה. בנוסף לזה זאת הוצאה אדירה. אני רוצה ללמוד תואר בעברית שדורש ממני מכינה של חודש. יש משהו דומה בת״א אבל שם רוצים מכינה של 9 חודשים ודברים מטורפים. אני לא רוצה לעזוב את העבודה כי היא מצוינת כמשרת סטודנט. אני שוקל לקנות רכב אבל מדובר בהוצאות אדירות של דלק. אני עוד אחשוב על זה ובינתיים בחמישי יום פתוח ברחובות.

פעם הייתי דלוק על המבטא שלה והיום אני הבנתי עד כמה זה עבר לי. כמה היא עברה לי, זאת היתה שטות והיום אני רואה כמה היא דומינטטית באופי שלה. זה לא בשבילי ואני מודה שכבר אז ידעתי זאת.